המאבק מול מגיפת הקורונה נמצא בעיצומו, כאשר עדיין לא ברור האם ומתי האדם ימצא טיפול שיאפשר לו לנצח את הנגיף. עד
שיימצא חיסון לקורונה, בתקווה שזה יקרה בהקדם האפשרי, נשאלת השאלה מהם הטיפולים הקיימים מבין אלו המוצעים שיכולים להקל על חולי הקורונה, למנוע סיבוכים ואולי גם להציל חיים.
הידרוכלורוקווין, תרופה שמיועדת בכלל לטיפול במלריה, עלתה לכותרות לא מעט בחודשים האחרונים. יש שהתייחסו אליה בתור "פתרון קסם" לנגיף קורונה, כשאחד המצדדים העיקריים הוא נשיא ארצות הברית, דונאלד טראמפ, שאף הצהיר שהוא משתמש בה בעצמו. אז האם אפשר להסתמך על הידרוכלורוקווין במאבק נגד הקורונה? אתם מוזמנים לקרוא את הסקירה הנוכחית ולהחליט בעצמכם.
הטענה: הידרוכלורוקווין מקלה על תסמיני הקורונה
הידרוכלורוקווין, כאמור, סומנה בשלב מסוים כאחת הבשורות החשובות ביותר בטיפול בקורונה. התרופה ברמה הכללית מונעת ומטפלת במלריה, וגם עשויה להשתלב בתוכנית הטיפולים בבעיות דוגמת לופוס (זאבת) או דלקת מפרקים. הסיבה לכך היא מנגנון הפעולה שלה, המבוסס ככל הנראה על חדירה לתאי הגוף ועיכוב אלמנטים שונים בו, מה שעשוי למנוע התפשטות והתרבות של גורמים זרים כאלה או אחרים. בנוסך לכף יש לתרופה אפקט אנטי דלקתי מובהק, שעשויה לסייע לסובלים מסוגים שונים של דלקות.
כמה מחקרים שהתפרסמו בעולם בחודשים האחרונים העלו על נס את התרופה. כך למשל מחקר צרפתי מצא ששילוב בין הידרוכלורוקווין לתרופה אנטיביוטית בשם "אזיתרומיצין" הפחית את המטען הוויראלי בקרב חולי קורונה ואף סייע בחלק מהמקרים להעלמה מוחלטת של הנגיף מהגוף. הבעיה העיקרית היא שמחקר זה בוצע על אוכלוסיה זעירה של כמה עשרות נבדקים, מה שפוגע בצורה מהותית במהימנות ובתקפות של התוצאות שלו.
מה ניתן ללמוד ממחקרים על היעילות של הידרוכלורוקווין?
על רקע ההכרזה של טראמפ, ובהמשך לדיווחים ממדינות שונות בעולם על מקרים בהם התרופה (בין אם נלקחה לבד ובין אם כחלק משילוב תרופות) סייעה מאוד לחולי הקורונה, התגברה התשתית התיאורתית הנוגעת אליה. רופאים וחוקרים מכל רחבי העולם בחנו את הנתונים, ניסו להבין את האופן בו התרופה פועלת בהקשר של נגיף הקורונה, ובעיקר – ניסו להחליט האם אכן מדובר בטיפול לגיטימי לבעיה המורכבת. במקביל לכך עלה הביקוש לשילוב התרופות בקרב חולים, כשגם ישראל רכשה מארצות הברית מלאי לא מבוטל של תרופות.
הממצאים בגל הזה של המחקרים היו הרבה פחות מעודדים. השורה התחתונה היא שעשרות מחקרים הצביעו על כך שאין השפעה ממשית של התרופה על דרגת החומרה והתדירות של הסובלים מתסמיני הקורונה, וכן שהיא אינה משפיעה על משך האשפוז או על אחוזי התמותה.
בעייתיות נוספת קשורה לתופעות הלוואי הדי מורכבות של התרופה. למרות שרוב המחקרים לא עסקו בכך בצורה ישירה, נמצא כי הידרוכלורוקווין עלולה להביא בקרב אחוז ניכר מהחולים לתופעות לוואי, כולל הפרעות בקצב הלב. ההנחה המקובלת היא שתופעות לוואי אלה אינן אמורות לסכן חיים ברוב המקרים, אולם עדיין מדובר ב"תוספת" שחולי הקורונה יעדיפו קרוב לוודאי להימנע ממנה.
נצטרך להמתין בסבלנות לתרופה או חיסון כנגד נגיף הקורונה
אחת הבעיות העיקריות עם נגיף הקורונה היא שנכון לנקודת הזמן הנוכחית, הנסתר עדיין רב על הגלוי ביחס אליו. הדבר נכון גם בכל הנוגע לתרופת ההידרוכלורוקווין. מנהל התרופות והמזון האמריקאי, ה-FDA, החליט בתנאים הנוכחיים לא לאשר את התרופה כטיפול לגיטימי למחלת הקורונה, אלא שימוש במצבי חירום בלבד – זאת עד שהתמונה לגבי יעילות התרופה ובטיחות השימוש בה תהיה ברורה יותר. ספק גדול האם התרופה תהפוך לפתרון לגיטימי גם בישראל.
לקריאה נוספת:
Hydroxychloroquine – CDC
Rethinking the role of hydroxychloroquine in the treatment of COVID‐19
אולי יעניין אותך גם:
לנוכח משבר הקורונה, מהן בדיקות סרולוגיות? – יצאנו לבדוק לעומק
>
