היפרליפידמיה או דיסליפידמיה הוא מונח רפואי שבא לתאר מצב של עודף ליפידים בדם.
ההתייחסות במונח זה היא לשלושה סוגים של שומנים: פוספוליפידים, כולסטרול וטריגליצרידים. כל אחד ואחד מהחומרים האלו ממלא שורה ארוכה של תפקידים פיזיולוגיים חיוניים וחשובים מאין כמוהם, אך במידה ואחד או יותר מהם מתחילים להצטבר בדם, עולה הסיכון לחלות במחלות שונות בדגש על מחלת טרשת העורקים.
מאחר והיפרליפידמיה לא באה לידי ביטוי באופן קליני עד לשלב מתקדם מאוד, קשה לספק הערכה לגבי שכיחות התופעה, אך ככל הנראה מדובר על תופעה רווחת ביותר בעולם המערבי שהולכת ונהיית שכיחה יותר ככל שמתקדמים בגילאים.
מה הם הגורמים להיפרליפידמיה?
ישנו מגוון רחב של גורמי סיכון להיפרליפידמיה. בין היתר מדובר על גורמי הסיכון הבאים:
- במקרים מסוימים מדובר על ממצא משני למחלה ראשונית. כך למשל במקרים רבים היפרליפידמיה היא תוצאה של תת פעילות של בלוטת התריס, מחלת הסוכרת, תסמונת נפרוטית ועוד.
- חלק ניכר מהאנשים שסובלים מהיפרליפידמיה מפתחים את הרמות הגבוהות של השומנים בדם על רקע של נטייה גנטית. כך למשל במקרים נדירים המקור להיפרליפידמיה הוא מחלה תורשתית שנקראת היפרכולסטרולמיה תורשתית.
- ישנן תרופות מסוימות שעלולות לגרום להפרעות במאזן השומנים בדם.
- גורם סיכון נוסף להתפתחות של היפרליפידמיה הוא צריכה של רמות גבוהות של שומנים וסוכר בתזונה היומיומית.
מה הם התסמינים של היפרליפידמיה?
כפי שציינו, ברוב המוחלט של המקרים החולים שסובלים מהיפרליפידמיה לא יציגו תסמינים קליניים כלל. עם זאת, היפרליפידמיה מגדילה מאוד את הסיכון לחלות באוטם שריר הלב, במחלת עורקים כליליים ובטרשת עורקים.
הקשר בין היפרליפידמיה לבין האצת התהליך הטרשתי הוכח במחקרים רבים מספור ולכן קיימת חשיבות עליונה לביצוע של בדיקות סקר לאבחון היפרליפידמיה באופן שגרתי באוכלוסיות שנמצאות בסיכון וזאת על מנת להגיש טיפול מוקדם ולעכב או למנוע את התפתחות המחלה.
במקרים חמורים במיוחד ונדירים במיוחד כמו למשל במקרים בהם המקור להיפרדליפידמיה הוא היפרכולסטרולמיה תורשתית, ההצטברות החריגה של הליפידים עלולה להוביל לתסמינים שונים כמו למשל חבורות תת עוריות בדגש על אזור המרפקים, גיד אכילס וקרומי האצבעות.
כיצד מאבחנים היפרליפידמיה?
האבחון של היפרליפידמיה מבוצע על ידי בדיקות דם שונות והשוואה בין הערכים שהתקבלו בבדיקות לערכי הנורמה באוכלוסייה. ההתייחסות היא לרמת הכולסטרול הכללי, LDL, HDL וטריגליצרידים. קצרה היריעה מלפרט אודות הערכים התקינים באוכלוסייה, שכן ערכים אלו משתנים בהתאם למספר פרמטרים. כך למשל קיימים ערכים מסוימים שמתאימים לילדים, ערכים אחרים שמתאימים לנשים, ערכים מסוימים שמתאימים לגברים ועוד.
כמו כן, יש לציין כי חשוב מאוד להתאים את הערך למספר גורמי הסיכון שקיימים בנבדק שכן ערך מסוים יכול לעורר את הצורך בהתחלת טיפול תרופתי באדם שסובל בנוסף להיפרליפידמיה גם מסוכרת או ממחלת לב מאובחנת בעוד שבאדם אחר הוא לא יצריך טיפול כלל.
כיצד מטפלים בהיפרליפידמיה?
הטיפול בהיפרליפידמיה משתנה בין חולה לחולה בהתאם לרמת הסיכון שהוא נמצא בה. באופן עקרוני ניתן לחלק את סוגי הטיפול באופן גס לשתי קבוצות מרכזיות. בקבוצה הראשונה קיימים טיפולים שקשורים לשינוי של אורח החיים ואילו בקבוצה השנייה קיימים טיפולים שמבוססים על נטילה של תרופות.
השינוי באורח החיים לרוב בא לידי ביטוי בהתחלה של עיסוק בפעילות גופנית ובשינויים תזונתיים שונים בדגש על הפחתת צריכת השומן הרווי והסוכר ואילו הטיפול התרופתי מבוסס על שימוש בתרופות ממשפחת הסטטינים, הרזינים, הפיבראטים, ניאצין ועוד.
במקרים מסוימים ניתן יהיה להתחיל בשינוי באורח החיים בלבד, אך לא אחת יתחילו בטיפול משולב כבר מהשלב הראשון.
>