הרפורמה בבריאות הנפש הינה תהליך אשר מטרתו להעביר את שירותי בריאות הנפש מאחריותו של משרד הבריאות לאחריותן של קופות החולים. מדובר במהלך עליו הוחלט כבר בשנת 1994, אך עקב מחלוקות שונות עדיין לא יושם. בעקבות התערבותם של בג"ץ ושל מבקר המדינה החל יישומה של הרפורמה, והיא יצאה לדרך ביולי 2015.
מהי הרפורמה בבריאות הנפש?
שורשיה של הרפורמה בבריאות הנפש נעוצים במהלך שהביא בסופו של דבר לחקיקתו של חוק הבריאות הממלכתי. בשנת 1988 הוקמה ועדת חקירה לבדיקת מערכת הבריאות הממלכתית, ועדה הידועה בשם ועדת נתניהו, על שם השופטת שישבה בראשה. המלצות הועדה היו לעגן את זכאותם של תושבי ישראל לקבלת שירותי בריאות שוויוניים, לקבוע סל בריאות לו יהיה זכאי כל אזרח באשר הוא, וכן קבעה הועדה כי קופות החולים יהיו האחראיות לאספקת שירותי בריאות אלה לאזרחים. המלצות הועדה אושרו בחוק הבריאות הממלכתי בשנת 1994.
ועדת נתניהו התייחסה בהמלצותיה גם לנושא בריאות הנפש. בתחום זה קבעה הועדה כי גם שירותי בריאות הנפש צריכים לעבור לקופות החולים, וכי יש לפתח שירותי בריאות נפש נגישים בקהילה. מכל תחומי הבריאות, נותר נושא בריאות הנפש היחיד שלא יושם במסגרת חוק הבריאות הממלכתי, וזאת על שום מחלוקות בין משרדים וגופים שונים: קופת החולים, משרד האוצר, משרד הבריאות ועוד.
במהלך השנים נוצר בתחום בריאות הנפש מצב בעייתי, לפיו כמעט לא מועברים תקציבים למערכת בריאות הנפש על ידי המדינה, מכיוון שכביכול בקרוב תחל הרפורמה, ומאידך, הרפורמה לא בוצעה. כך קרה, ששרותי בריאות הנפש הוזנחו במהלך 20 השנה האחרונות. ישנו מחסור חמור בכוח אדם מטפל, ומטופלים ממתינים בתור חודשים, ולפעמים אף למעלה משנה על מנת לקבל טיפול. בתי החולים לבריאות הנפש מוזנחים בצורה קשה והשהות בהם עבור החולים אינה מכובדת ואינה מאפשרת החלמה.
המצב הבעייתי הביא גופים שונים (כגון עמותות של משפחות של נפגעי נפש) לעתור לבג"ץ בנושא. בשנת 2011 , לאחר שכבר ניתן צו המורה למדינה להפעיל את הרפורמה במערכת בריאות הנפש, נזף בג"ץ במדינה על הפרת הצו והורה על מילוי הצו בהקדם. בעקבות זאת אישר הקבינט החברתי – כלכלי בכנסת את העברת הרפורמה בצו ממשלתי מבלי לחכות להליכי סיום החקיקה.
מהי המשמעות של הרפורמה מבחינת החולים?
מבחינת החולים צפויה הרפורמה לשפר את השירות באופן משמעותי. שירותי בריאות הנפש יכללו בסל הבריאות. קופות החולים תפתחנה מרפאות לבריאות נפש שירחיבו במידה משמעותית את מספר המרפאות העומדות לרשות אזרחי המדינה כיום, בעקבות כך זמן ההמתנה לתור אמור להתקצר באופן משמעותי.
מגוון השירותים שינתנו לחולים בקהילה יתרחב, והתקווה היא כי הפניה לבתי חולים פסיכיאטריים תהיה במקרי חירום בלבד.
הפניה למרפאה לבריאות נפש של קופת החולים תתבצע על ידי רופא המשפחה.
מהם יתרונותיה של הרפורמה על פני המצב כיום?
- הפניה על ידי רופא המשפחה שהינו רופא מוכר לחולה. חולים מרגישים נח יותר לפרט בפני רופא המשפחה את מצוקותיהם ולקבל את הפניותיו והמלצותיו.
- נורמליזציה של בריאות הנפש והפיכתם לטיפול רפואי כמו כל טיפול אחר.
- שיפור השירות.
- קיצור זמני המתנה לתורים.
- הפיכת שירותי בריאות הנפש לזמינים עבור כלל האוכלוסייה. כיום, עקב תורי ההמתנה הרבים בשירותי בריאות הנפש הציבוריים, פונה מי שיכול להרשות לעצמו לשירותי בריאות נפש פרטיים שעלותם יקרה מאד. מי שידו אינה משגת, נאלץ להמתין בתורים ארוכים.
הרפורמה בבריאות הנפש, אם כן, תעביר את שירותי בריאות הנפש לקופות החולים.
>
