טריאנטין היא תרופה המיועדת לטיפול במחלת וילסון, הניתנת לחולים שלא יכולים ליטול פניצילאמין. מחלת וילסון היא מחלה תורשתית הגורמת להצטברות של נחושת ברקמות הגוף, כתוצאה מתפקוד לקוי של הכבד.
הנחושת שוקעת באיברים שונים ובעיקר במוח ובכבד וגורמת במהלך הזמן לנזקים חמורים. טריאנטין פועלת בדומה לפניצילאמין: שתי התרופות סופחות את עודפי הנחושת וגורמות להפרשת הנחושת בשתן. את התרופה יש ליטול בין פעמיים לארבע פעמים ביום והטיפול הוא לכל החיים.
השפעות טריאנטין
חשוב להתאים את המינון באופן אישי לכל מטופל ומטופל. כך לדוגמה המינון המקובל למבוגרים ולקשישים נע בין 2.4-1.2 גרם ביממה, הניתנים בשתיים עד ארבע מנות. לעומת זאת המינון ההתחלתי המקובל בילדים, נע בין 1.5-0.6 גרם ביממה בלבד. את התרופה יש לאחסן במקרר בטמפרטורה של 8-2 מעלות צלזיוס ואין להקפיא את התרופה.
טריאנטין עלולה לגרום לירידה בריכוז הברזל בדם. אי לכך, ישנם מטופלים שיצטרכו להשתמש בתוספי ברזל במהלך הטיפול בטריאנטין. מטופלים אלה צריכים להקפיד על מרווח של שעתיים לכל הפחות בין הנטילה של תוספי הברזל לנטילה של טריאנטין. תרופות נוספות שאין ליטול בו זמנית עם טריאנטין הן פניצילאמין וסותרי חומצה המכילים מגנזיום או סידן.
טריאנטין: חשיבות המעקב הרפואי בהריון
הריון צריכות להיות במעקב מסודר לאורך כל תקופת ההיריון. במסגרת המעקב מנסים לזהות בשלב כמה שיותר מוקדם השפעות כאלו ואחרות על העובר ומנטרים שינויים ברמות הנחושת בדם (לאורך כל תקופת ההיריון).
עוד יש לציין בהקשר זה כי תינוקות שנולדו לאימהות שנוטלות טריאנטין, צריכים להיות במעקב אחר רמות הצרולופלזמין והנחושת בדמם.
טריאנטין: תופעות לוואי
הטיפול בטריאנטין עשוי לגרום להתפתחות של דלקת במעי הגס או במעי הדק. אי לכך, אם המטופל סובל משלשול ממושך ו/או כאבי בטן חזקים, עליו לדווח על כך ללא דיחוי רופא המטפל.
תופעות לוואי נוספות המחייבות פנייה לרופא המטפל כוללות תסמינים של אנמיה (חולשה, עייפות, אי סבילות לקור ועוד), פריחה עורית ובחילות.
>