תעוקת חזה היא אחד הגורמים החמורים לכאבים בחזה. 'אנגינה פקטוריס' היא קיצור לטיני למונח 'תעוקת לב', או 'לחץ בחזה'.
המצב מאופיין בכאבים בחזה אשר מתרחשים כאשר הלב אינו מקבל זרימת דם מספקת. בהתקפי תעוקת חזה (או לב), החולה חש בדרך כלל כאילו ליבו 'נסחט במלחציים', והכאב העז עלול להקרין על פני צידו השמאלי של הגוף.
לאחר מספר דקות של מנוחה, תיפתר התופעה, כאשר הלב יקבל את אספקת הדם לה הוא זקוק. מצב זה עלול להיגרם בשל מספר בעיות לב בסיסיות, והוא מצביע על הסיכון המוגבר להתקף לב. אבחון מדויק חיוני ביותר למתן הטיפול המתאים לחולים הסובלים מכאבים בחזה, או לבעלי תסמונת לב כללית חמורה.
התופעה מסווגת כאחד משני סוגים: תעוקת חזה יציבה, או תעוקת חזה בלתי יציבה.
מהם התסמינים לתעוקת חזה?
בתחילה, תעוקת חזה עלולה להרגיש כמו התקף לב. אך להבדיל ממנו, המצב ניתן לטיפול מהיר באמצעות טיפול תרופתי קצר ושינויים בהרגלי החיים. בזמן ההתקף, החולה יחוש כאב גובר שאינו מרפה בחזה.
תעוקת חזה כרוכה בדרך כלל בתסמינים הבאים:
- לחץ בחזה ותחושת הידוק
- תחושת כובד
- כאבים בחזה, במיוחד מאחורי עצם החזה
- כאבים המקרינים לצוואר, ללסת, לזרועות, לגב או אפילו לשיניים.
חולים עלולים לחוות אף את התסמינים הבאים:
- צרבת
- חולשה
- הזעה
- בחילות
- התכווצויות עורקים
- קוצר נשימה.
תעוקת חזה נמשכת בדרך כלל כדקה עד רבע שעה.
גורמים לתעוקת חזה
אחד הגורמים השכיחים ביותר לסוג זה של כאב הוא מחלת לב כללית, מומים מולדים של הלב ומצבים רפואיים מסוימים אחרים. קיימות מספר צורות שונות של התופעה, וכל אחת מהן דורשת גישת טיפול שונה.
תעוקת חזה מתרחשת כאשר אדם מכביד על ליבו באמצעות מאמץ גופני, כגון ריצה מאומצת, או לאחר ארוחה כבדה, כאשר שריר הלב זקוק לאספקת חמצן מוגברת יותר ממה שהעורכים הכלליים המצומצמים מסוגלים לספק. התופעה עלולה להתרחש בכל עת. היא בלתי יציבה ומסוכנת.
גורמים מסוימים הנקשרים לתעוקת חזה דורשים טיפול רפואי מיידי, כגון קרישי דם בריאות או קריעת אב העורקים. גורמים נוספים לכאבים בחזה, אשר אינם מצריכים בהכרח התערבות רפואית מיידית, כוללים עוות הוושט, התקף כיס מרה או דלקת בדופן בית החזה.
כיצד מאובחנת תעוקת חזה?
היות ואנשים נוטים בדרך כלל להבחין בכאב הלב שלהם ולהתייחס אליו ברצינות, הם פונים לקבלת טיפול רפואי לתעוקת חזה. בדרך כלל, יבצע הרופא מספר בדיקות אבחון על מנת להתבונן בלב, והחולה יתבקש לעבור מבחן מאמץ, כך שהרופא יוכל ללמוד עוד על המקרה והתסמינים מהם סובל המטופל. לאחר ההערכה, יוכל הרופא להמליץ על גישת הטיפול.
בדיקת אק"ג מקליטה את הפעילות החשמלית של שריר הלב, ומזהה את הצורך בחמצן. אק"ג יעיל ביכולתו להצביע על שינויים אשר נגרמים בשל חמצון לקוי של שריר הלב או סימן להתקף לב.
התמודדות וטיפול
הרופא ירשום טיפול תרופתי על מנת להתמודד עם תעוקת הלב בזמן התרחשותה, כמו גם לרשום תרופות מסוימות לשם מניעה, או ימליץ על משטר תרגול גופני פרטני. על המטופל להיות תחת פיקוח הדוק של קרדיולוג על מנת לאבחן סימנים לשינויים בלב ובריאות כלי הדם.
ניתן להקל על המצב באמצעות מנוחה, הצבת טבלת ניטרוגליצרין מתחת ללשון או רסיסי ניטרוגליצרין, על מנת להקל על תעוקת החזה, אשר מרגיעה את כלי הדם ומוריד את לחץ הדם. ניטרוגליצרין מקל אף על התכווצות העורכים הכלליים ומסייע בשיפור זרימת הדם בעורק הכללי לאזורים הזקוקים לכך ביותר. הטיפול בניטרוגליצרין יעיל אף לשם טיפול מניעה.
ניתן לשוב על הטיפול בהפסקות של חמש דקות, כאשר שלושה מינונים של ניטרוגליצרין נדרשים על מנת להקל על המצב. מומלץ להמשיך בטיפול רפואי על פי הנחיות הרופא. תרופות אחרות אותן עשוי הרופא לרשום הן: Ranexa לשם טיפול בתעוקת חזה כרונית, חוסמי בטא, חוסמי תעלות סידן, טיפול להורדת שומנים, מעכבי ACE וחוסמי קולטן לאנגיוטנסין.
סיכונים וסיבוכים
תעוקת חזה היא בדרך כלל סימן אזהרה למצב רפואי של מחלת לב כללית משמעותית. חולים הסובלים מתופעה זו נמצאים בסיכון לפתח התקף לב, אשר קשור למות שריר הלב באמצעות חסימה מלאה של הערק הכללי באמצעות קריש דם.
>
