סקביאס (גרדת) היא מחלת עור שבאה לידי ביטוי בעקצוצים בדרגת חומרה גבוהה ביותר שגורמים לגרד שאינו נשלט על ידי החולה. מקור הגירוד בתגובה אלרגית של גוף החולה לשריצה ולהדבקה של קרציון הנקרא Sarcoptes scabiei.
מדובר על מחלה שכיחה שניתן לראות בכל רחבי העולם אך מידת החומרה שלה גבוהה במיוחד במדינות שבהן רמת ההיגיינה ירודה מאוד, באזורים שמאופיינים בצפיפות אוכלוסין גבוהה במיוחד וכן באזורים שהרמה הסוציו אקונומית של התושבים בהם נמוכה מאוד.
שיעור ההימצאות העולמית של המחלה כיום עומד על שלוש מאות מיליון מקרים.
מה הוא הגורם למחלה?
המחלה נגרמת בעקבות חדירה של נקבת הקרציון לתוך העור של החולה. הנקבה חופרת מחילה זעירה בגבול שבין האפידרמיס לשכבת הקרן במשך שניים עד שלושה שבועות ומטילה מדי יום ביומו בין שלוש לארבע ביצים. כל ביצה בוקעת לאחר יומיים עד ארבעה ימים.
הלרוות שבקעו מהביצים יוצאות דרך המחילה ששימשה את הנקבה להטלת הביצה ולאחר שהן מסיימות את ההתפתחות ומגיעות לשלב הקרציון הבוגר, הנקבות מזדווגות וחופרות מחילות חדשות. במחילות החדשות הן יכולות לחיות בין חודש לחודשיים.
מה הם התסמינים של המחלה?
התסמין המרכזי של המחלה שממנו נגזר גם שמה הוא הגרד הקשה ממנו סובלים החולים. המחילות של נקבות הקרציון שגורמות לגירוד העז ממוקמות בעיקר בצדדים של כפות ידי החולים ובאצבעות ובנוסף בשורשי כפות הידיים, בכפות הרגליים ובמרפקים. בתינוקות ניתן לראות במיוחד מחילות בבתי השחי, בפטמות ובעכוזים. במקביל להופעת הגרד ניתן לראות הופעה של פריחה עורית בעיקר בשיפולי העכוזים, במותניים, בבתי השחי, בשורשי הידיים ועוד.
המחלה מופיעה בשכיחות גבוהה יותר בחולים שסובלים מפיגור שכלי, תסמונת דאון, הפרעות נוירולוגיות מגוונות וכן מופיעה בצורה חמורה ביותר באנשים שסובלים מדיכוי של מערכת החיסון כמו למשל בחולי איידס. באנשים שהמערכת החיסונית שלהם חלשה במיוחד ניתן לראות עד אלפי קרציונים בעור.
כיצד מאבחנים את המחלה?
את האבחנה של מחלת הגרדת מבצעים לרוב באופן קליני על פי ההסתמנות הייחודית שבאה לידי ביטוי בפריחה האופיינית וכן ניתן לבצע מבחן קילוף עור. במבחן קילוף העור מבצעים קילוף שטחי של מחילה נבחרת וכאשר ניתן לראות בבירור את הקרציונים או את הביצים באמצעות מיקרוסקופ, הרי שניתן לאבחן בוודאות מוחלטת כי מדובר על מחלת הגרדת. כמו כן ניתן לאבחן את המחלה בוודאות אבסולוטית באמצעות דרמטוסקופ.
לא תמיד תהליך האבחון פשוט וקל כיוון שלעתים בעורו של החולה נמצאים מעט מאוד קרציונים ואף בין עשרה לחמישה עשר וכן במקרים מסוימים עלולים להופיע תסמינים של זיהום משני או דלקת משנית שהתרחשו בעקבות הגירודים העזים שיש בהם כדי לשנות את התמונה הקלינית.
כיצד מטפלים במחלה?
טיפול הבחירה שמומלץ לכלל החולים ושנחשב בטוח אף לנשים בהיריון הוא שימוש בתכשיר מקומי המגיע בצורת קרם המכיל חמישה אחוז פרמתרין. את הקרם יש למרוח אך ורק על עור קר, יבש ונקי ובין שמונה לשתיים עשרה שעות לאחר מריחת הקרם יש לשטוף את הגוף.
חשוב מאוד למרוח את כל שטח העור, החל מגבולות השיער בקרקפת ועד לקצות הבהונות ברגליים. חשוב במיוחד לוודא כי הקרם נמרח באופן יסודי באברי המין, בשורשי כפות הידיים, בין האצבעות ומאחורי האוזניים.
בנוסף לפרמתרין שבישראל נמכר תחת השמות לייקליר ומייטקס, ישנו מגוון רחב של תכשירים שלרוב נחשבים לפחות יעילים כמו למשל גמא בנזן הקסכלוריד (נקרא גם לינדן), בנזיל בנזואט, קרוטמיטון, גפרית (בתכשיר שנקרא דואו-סקביל ישנו שילוב של גפרית עם קרוטמיטון) ועוד.
>
