מה הם הגורמים לדלקת באשכים?
דלקת באשכים מופיעה בדרך כלל על רקע של מחולל זיהומי. המחוללים שיכולים לגרום דלקת באשכים יכולים להיות נגיפיים או חיידקיים. מחולל נגיפי נפוץ הם נגיף החזרת, הידוע ביכולתו לפגוע באשך וגם לגרום (במקרים נדירים מאוד) לעקרות. כרבע מהגברים הסובלים מחזרת יחלו בדלקת אשכים כתוצאה מהדבקה בווירוס.
למרבה המזל, ברוב המקרים הדלקת היא חד צדדית, וכך גם נזק חמור לא יגרום לעקרות מלאה. מחוללים נגיפיים נוספים: נגיף בשם echovirus, השייך למשפחת האנטרווירוסים, ועוד מספר נגיפים נפוצים פחות.
גורמים חיידקים שעלולים לגרום לדלקת אשכים כוללים את חיידק הברוצלה (חיידק המועבר במוצרי חלב בלתי מפוסטרים וממגע עם בעלי חיים כמו כבשים ועיזים), ומחלות המועברות ביחסי מין בלתי מוגנים, כמו זיבה (גונוריאה, הנגרמת מחיידק הגונוקוק) וכלמידיה.
סימנים וסימפטומים של דלקת באשכים
הסימנים של דלקת באשכים כוללים, בין היתר: הופעה של דם בנוזל הזרע, הופעה של דם בשתן (המטוריה), כאב חריף בשק האשכים, ונפיחות ורגישות בשק האשכים, ולעיתים גם במפשעה ובתעלה המפשעתית, דרכה עוברים כלי הדם וצינור הזרע מהאשכים אל הבטן ואיבר המין.
אבחנה של דלקת באשכים
אבחנה של דלקת באשכים מבוססת על בדיקה פיזיקלית, בדיקות מעבדה ובדיקות הדמיה. בבדיקה פיזיקלית ניתן לראות נפיחות בשק האשכים עם רגישות מקומית. לעיתים קשריות הלימפה המקומיות יהיו מוגדלות.
בדיקות מעבדה יכולות לסייע בזיהוי מחלות מין שגרמו לדלקת, ובדיקת שתן מזהה נוכחות של דם, חיידקים , ותאי דם לבנים (לויקוציטים). בדיקת אולטרה סאונד עם דופלר מזהה הפרעות בזרימת הדם לאשך, ובדיקות הדמיה גרעיניות מסייעות גם הן באבחנה, אך השימוש בהן נפוץ פחות.
אבחנה מבדלת של דלקת באשכים
כאבים בשק האשכים נגרמים רק לעיתים נדירות מדלקת באשכים ממש. קיימות סיבות נפוצות הרבה יותר לכאבי אשכים. סיבה נפוצה בגילאים הצעירים ובגיל התבגרות היא תסביב של האשך (testicular torsion) – מצב שבו האשך מסתובב על צירו, אספקת הדם לאשך נחסמת, ומתחיל נזק איסכמי לאשך. במצב זה יש צורך בטיפול מהיר כדי לשחרר את האשך, ולאפשר מחדש אספקה של דם.
סיבה נפוצה נוספת לכאבים בשק האשכים היא דלקת ביותרת האשך – אפידידימיטיס. לעיתים דלקת של יותרת האשך משפיעה על האשך עצמו, והמחלה מתפשטת והופכת לדלקת משולבת – הנגרמת לרוב על ידי חיידק.
הסימנים של דלקת באשכים יכולים להתאים בהחלט גם למצבים אלו, והם אינם ספציפיים. בדיקת אולטרא סאונד תדגים בדרך כלל חסימה של כלי דם ותסביב של האשך, ותעזור להבדיל בין מצב זה לבין דלקת. ההיסטוריה הרפואית חשובה מאוד גם כן – נחשוד, למשל, בדלקת אשכים בחולים עם חזרת ידועה בימים האחרונים.
כיצד מטפלים בדלקת באשכים?
הטיפול בדלקת תלוי בגורם המחולל. כאשר חושדים במחולל חיידקי הטיפול כמובן אנטיביוטי, בדרך כלל ממשפחת הצפלוספורינים. במקרה של מחלה נגיפית, טיפול אנטיביוטי אינו יעיל, והטיפול האפשרי היחיד הוא טיפול תומך בתרופות ממשפחת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAID's). ניתן להיעזר גם במשככי כאבים נוספים לשליטה טובה בכאב, אך טיפול זה הוא טיפול סימפטומטי בלבד.
סיבוכים של דלקת באשכים
הסיבוך השכיח והמצער ביותר של דלקת אשכים היא הפרעה בפוריות, עד כדי עקרות. פגיעה בפעילות האשכים פוגעת בייצור הזרע. מאפיינים של פגיעה כזו כוללים רמות נמוכות של טסטוסטרון (המיוצר בעיקר באשכים) ורמות גבוהות של הגונדוטרופינים (ההורמונים LH ו – FSH) המופרשים ביתר מבלוטת יותרת המוח כתגובה לפעילות הנמוכה של האשכים.
הפרעות בפוריות שכיחות יותר כאשר הדלקת היא דו צדדית. סיבוכים אחרים יכולים לכלול אטרופיה של אחד האשכים (נזק שגורם להיעלמותו של האשך), ואבסס בשק האשכים. זיהומם חוזרים אופייניים לזיהומים חיידקיים שאינם מטופלים כראוי.
>
