כלבת היא מחלה קשה מאוד הקשורה למערכת העצבים ונגרמת בעיקר על ידי נשיכת כלבים, זאבים, שועלים ובעלי חיים נוספים. 
במהלך הנשיכה, עובר וירוס הכלבת מהכלב החולה אל רקמת השריר של האדם שננשך, ומשם מתקדם במשך תקופה מסויימת עד שמגיע למערכת העצבים ובסופו של דבר למוח.
הכלבת היא מחלה זואונוטית (מחלות המועברות על ידי בעלי חיים) קטלנית וגורמת לנזקים חריפים ביותר שגורמים למוות תוך 10 ימים, והיא נחשבת לאחת המחלות היחידות שללא טיפול מיידי קיים סיכוי של כמעט 100% למוות.
מהלך המחלה
הכלבת מועברת לגופנו על ידי נגיף שעובר בזמן הנשיכה מהרוק של בעל החיים הנושך אל רקמת השריר הננשכת. בשלב זה המחלה עדיין לא גורמת לסימנים, אך הנגיף מתחיל לעשות את דרכו מהשריר אל כיוון מערכת העצבים ובסופו של דבר אל המוח.
ברגע שהנגיף מגיע אל המוח סימני המחלה מתחילים להופיע – רקמת המוח עוברת נזקים חמורים ומופיעים סימנים קשים שתוך מספר ימים מובילים למוות.
התקופה שבה עובר הנגיף בגוף עד ההגעה למוח נקראת תקופת הדגירה ובמשך זמן זה המחלה אינה מדבקת וניתנת לטיפול. תקופה זו משתנה לפי מיקום הנשיכה וקצב התקדמות הנגיף. לדוגמא, אצל אדם שננשך ברגל יקח לנגיף זמן רב יותר להתקדם אל המוח מאשר אצל אדם שננשך בצוואר.
לאחר ההגעה אל המוח, הנגיף מתפשט דרך העצבים גם אל בלוטות הרוק ובשלב זה המחלה כבר מדבקת ומאפשרת הדבקת בעלי חיים אחרים או בני אדם על ידי נשיכה.
לסיכום, תקופת ההדבקה היא גם התקופה בה הנגיף גורם לנזקים החמורים, תקופה אשר נמשכת כעשרה ימים, עד שבעל החיים החולה מסיים את חייו.
סימני המחלה
סימני הכלבת מתחילים לאחר תקופת הדגירה, כאשר הנגיף מתחיל להרוס את המוח. הסימנים הראשונים הם שינויי התנהגות קיצוניים, דמנציה והידרופוביה – פחד ממקורות מים.
לאחר שהנגיף מגיע לבלוטות הרוק ניתן לראות גם יציאת קצף מהפה, שהיא סימן ההיכר של בעלי חיים חולים מאוד. בסופו של דבר הנגיף גורם לשיתוק שרירים שביניהם שרירי הנשימה וכתוצאה מוביל למוות.
מה עושים אם ננשכים על ידי בעל חיים?
אם ננשכתם על ידי בעל חיים לא מוכר, חשוב מאוד להקפיד על ההנחיות השונות, מפני שכאמור כלבת לא מטופלת מובילה למוות.
ראשית, יש לשטוף את אזור הנשיכה במים וסבון. ברוב המקרים טיפול זה מספיק על מנת להרוג את הנגיף, והמים והסבון משפרים באופן משמעותי את סיכויי ההישרדות. לאחר מכן בדרך כלל עוברים סדרה של 5 חיסונים נגד כלבת, במטרה למנוע ככל שניתן את מעבר הנגיף אל מערכת העצבים.
הדבר החשוב ביותר הוא איתור בעל החיים הנושך והסגרתו. באופן עקרוני, אם לאחר 10 ימים בהסגר בעל החיים לא מת, כנראה שאינו חולה בכלבת ואין סיכון להדבקה. ולכן, חשוב מאוד להבין מיהי החיה הנושכת ולהביאה להסגר על מנת לברר את הסוגיה.
מי צריך להתחסן נגד כלבת?
הראשונים שצריכים להתחסן נגד כלבת הם חיות המחמד שלנו, ובעיקרם כלבים וחתולים. חיסון זה הוא חובה וניתן אחת לשנה. בנוסף, מתבצעים על ידי הרשויות מבצעי חיסון של חיות בר בהם מחסנים להקות שלמות של תנים, שועלים וזאבים, אך עם זאת עדיין קיימים אזורים רבים בארץ שאינם מכוסים, ולכן אם ננשכתם על ידי חיית בר חשוב מאוד לטפל בנושא באופן מיידי.
מבחינת בני האדם, עבור רוב האנשים אין צורך להתחסן מראש, אלא רק מיד לאחר הנשיכה. לאנשים העובדים עם בעלי חיים כמו וטרינרים ועובדי משק או לכאלה שטסים לטיולים ארוכים במדינות נידחות, כדאי לשקול להתחסן ובכך להגן על עצמם מפני מחלת הכלבת.
>
