סרטן הנרתיק הוא סרטן נדיר יחסית המהווה סך הכול בין אחוז אחד לשני אחוזים מסך מקרי הסרטן באיברי המין בנשים. על מנת לסבר את האוזן נציין כי השכיחות שלו עומדת על חולה אחת מדי שנה על כל חצי מיליון נשים או שתי נשים חולות על כל מיליון נשים.
הסוג השכיח ביותר של סרטן הנרתיק הוא סרטן תאי קשקש שמהווה בין תשעים לתשעים וחמישה אחוז מתוך כל מקרי סרטן הנרתיק, הסרטן השני מבחינת השכיחות שלו הוא סרטן בלוטני והסוגים הנדירים יותר הם סרטן מסוג סרקומה שמהווה אחוז אחד מכלל המקרים וסרטן מסוג מלנומה שמהווה אחוז אחד מכלל המקרים.
סרטן בלוטני מופיע בעיקר בנשים צעירות בין גיל שתיים עשרה לגיל שלושים ואילו סרטן מסוג תאי קשקש מופיע בעיקר בקרב נשים מבוגרות יותר בין גיל שישים לשמונים.
מה הם הגורמים לסרטן הנרתיק?
בדומה לרוב סוגי הסרטן, הרי שגם הגורמים לסרטן הנרתיק עדיין אינם ברורים עד תום ולא תמיד ניתן להבין בבירור מה היה הגורם הספציפי שהוביל להתפתחות המחלה. עם זאת, נשים שהאימהות שלהן נטלו תרופה בשם דיאתילסטילבסטרול, נמצאות בסיכון מוגבר לסבול מסרטן בלוטני. תרופה זו ניתנה לנשים הרות בין השנים 1945-1970 על מנת למנוע הפלות ובתקופה ההיא תופעת הלוואי הנ"ל לא הייתה עוד ידועה.
מעבר לכך, ידועים כמה גורמי סיכון נוספים הכוללים עישון סיגריות, גיל מבוגר, הידבקות באיידס, התחלת קיום יחסי מין בגיל צעיר מאוד, קיום יחסי מין עם שותפים מיניים רבים מאוד ועוד.
מה הם התסמינים של סרטן הנרתיק?
המחלה יכולה להתפתח באיטיות ולא לבוא לידי ביטוי באופן קליני בשום צורה שהיא. עם זאת, עם התקדמות המחלה אכן עלולים להופיע תסמינים שונים שצריכים להדליק אצל האישה ואצל הרופא שלה נורה אדומה.
בין היתר מדובר על כאבים באזור האגן, עצירות, צריבה או כאב בעת מתן שתן, הרגשה של גוש בנרתיק, הפרשות לא שגרתיות מהנרתיק, דימום מהנרתיק בזמנים לא שגרתיים כמו לאחר קיום יחסי מין או דימום לאחר הפסקת הווסת בדגש על דימום לאחר גיל המעבר ועוד.
כיצד מאבחנים את המחלה?
אבחון ודאי של המחלה מצריך ביצוע של מספר בדיקות עוקבות. הבדיקה הראשונית היא בדיקה גניקולוגית רגילה שבה רופא הנשים תר אחרי גוש חשוד. הבדיקה השנייה היא בדיקת משטח צוואר הרחם והנרתיק הנקראת בדיקת פאפ. בבדיקה זו אוסף רופא הנשים מספר תאים מאזור צוואר הרחם ומאזור הנרתיק באמצעות מברשת ומטוש או מקלון עץ ושולח אותם לבדיקה מעבדתית.
במידה ובבדיקת הפאפ ובבדיקה הקלינית מתגלים ממצאים חשודים, ניתן להמשיך בביצוע בדיקת ביופסיה. בדיקת ביופסיה כרוכה בהסרה של רקמה קטנה מהאזור החשוד ושליחה שלה למעבדה. במידה ויתגלה בסופו של דבר כי אכן מדובר על גידול סרטני בנרתיק, רוב הסיכויים שיבוצעו מספר בדיקות המשך כמו למשל בדיקת אולטרסאונד על מנת לוודא שהגידול לא התפשט אל מעבר לגבולות הנרתיק לאזורים אחרים.
כיצד מטפלים בסרטן הנרתיק?
הטיפול בסרטן הנרתיק משתנה בהתאם למגוון רחב של פרמטרים כשבין היתר מדובר על השלב שבו אובחן הגידול, מידת הפלישה שלו לאזורים אחרים, מידת האגרסיביות שלו, מצבה הרפואי הכללי של החולה, סיכויי ההחלמה של המטופלת ועוד. סך הכול קיימים שלושה סוגי טיפולים עיקריים שבהם ניתן להתמודד עם המחלה ולטפל בחולות.
הטיפול הראשון הוא ניתוח להסרת הגידול, הטיפול השני הוא טיפול קרינתי ממוקד והשלישי הוא כימותרפיה. במקרים מסוימים יש צורך לשלב בין הטיפולים השונים.
>
