תרופת הפרקוסט (Percocet) היא משכך כאבים אופיואידי השייך למשפחת הסמים אופיום ומורפיום. התרופה משמשת בעיקר לשיכוך כאבים בינוניים וחזקים, ומשתמשים בה ברפואה כתרופה עם מרשם.
התרופה מכילה שילוב פרצטמול ואוקסיקודון, משככי כאבים חזקים. היא משרה תחושות רגיעה, שחרור, עמעום כאב, ואופוריה, אך כוללת גם תופעות לוואי פיזיות משמעותיות, וכן בעלת סיכון מסוים להתמכרות כתוצאה מהשימוש – אפילו במקרים ללא התמכרות קודמת.
התמכרות לתרופת פרקוסט מסוכנת ככל התמכרות אחרת. היא כוללת סממנים נפשיים ופיזיים על המטופל, בנוסף להשפעותיה החמורות של התרופה על הגוף בשימוש ממושך. גמילה מהתמכרות זו היא מורכבת ומצריכה במקרים רבים ליווי של טיפול נפשי.
השפעות פרקוסט
בתור משכך כאבים ממשפחת האופיאטיים, פרקוסט מקלה על כאבים בינוניים עד קשים והיא ניתנת למטופל על ידי מרשם רופא בלבד. הטיפול בתרופה נועד לעמעם את הכאב, תוך השפעה על מערכת העצבים המרכזית, אך אפקט התרופה פוחת עם השימוש בה לאורך זמן.
כך מתעורר הצורך להגביר המינון כדי לשמר את התחושה "הטובה". באופן מבוקר, ניתן להעלות את המינון בשימוש התרופה אך אין היא מיועדת לשימוש ארוך טווח בדיוק מסיבה זו. לפרקוסט יש תופעות לוואי הכוללות ירידת לחץ דם, שינויים במצב הרוח, דיכאון, וקשיי הירדמות ובלבול קלים.
השלכות לטווח הארוך
ההתמכרות לפרקוסט עלולה לגרום למצבים בהם המכור חייב להשיג את התרופה בכל מחיר, כולל בשיטות פליליות, ניצול בני משפחה וחברים, זיופים והונאות.
יש להבין כי שימוש בתרופות כגון פרקוסט משפיע על הגוף באופן של הפחתת כאב, אך במקביל מונע מהגוף לפתח נוגדני כאב. במילים אחרות, נוצר מעגל חזרתי של כאב-תרופה-כאב, אשר מוביל להתמכרות פיזית ולעתים אף נפשית.
התמכרות קלה
אנו מבדילים בין התמכרות הנובעת כתולדה של התמכרות קודמת לבין התמכרות כתוצאה משימוש בתרופה לצורך רפואי: התמכרות שהיא תולדה של שימוש רפואי בתרופה, ללא רקע היסטורי קודם של התמכרות לחומרים, היא תופעה נדירה יחסית אך קיימת.
לרוב היא קשורה באופן הדוק במעגל הכאב-תרופה-כאב שתיארנו, והגמילה ממנה כוללת גמילה פיזית וגם נפשית. אך במצבים אלו, המטופל לא התכוון להתמכר ואין בהכרח החלטה מודעת ברורה באשר לשימוש בחומרים מסוג זה. לכן הגמילה יכולה להיות פשוטה מבחינה נפשית, או לפחות הגישה הטיפולית תהא קלה יחסית.
התמכרות חמורה
כשהשימוש בפרקוסט נובע מתלות נפשית או פיזית, ללא קשר לטיפול רפואי קודם או עם היסטוריה קודמת של התמכרות, השימוש בתרופה מהווה ביטוי להתמכרות, כתוצאה מהחלטה ישירה להשתמש בסם. במילים אחרות, המעורבות הנפשית בקבלת ההחלטות להשתמש בסמים כצורך בבריחה, השגת תחושה טובה יותר, או סיוע בהתמודדות הוא מורכב ועמוק יותר מאשר תולדה של שימוש רפואי שהוביל להתמכרות.
בשני המקרים קיים צורך בגמילה פיזית ממשככי כאבים אופיאוטיים, המלווה בתסמיני גמילה קשים ככל גמילה מהתמכרות אחרת, לצד טיפול נפשי המתייחס לפיתוח מיומנויות התמודדות וחוסן נפשי, כולל הבנת הגורמים הנפשיים המעורבים בהתפתחות ההתמכרות, והטיפול בהם.
>
