תסחיף ריאתי (Pulmonary Emboli – PE) מציין המצאות של קריש דם בעורקי הריאה. זרימת הדם בעורקי הריאה נדרשת לצורך חילוף הגזים.
חמצן מגיע אל הדם מהריאה, ופחמן דו חמצני מהרקמות משתחרר בה. חסימת כלי דם מפריעה לאספקה התקינה של חמצן בגוף. בנוסף, חסימת מעבר הדם פוגעת ביכולתו של הלב (ובייחוד – חדר ימין בלב) להמשיך ולהזרים דם למערכת הריאתית.
גורמים לתסחיף ריאתי
קיימות סיבות רבות להמצאות קריש דם בעורק הריאה. במרבית המקרים, הקריש לא מתפתח בריאה עצמה אלא בורידי הרגל העמוקים (Deep vein thrombosis – DVT). מורידי הרגל נע הקריש עם כלי הדם הורידיים, מגיע על צד ימין בלבד, ו"נתקע" בעורקי הריאה.
הסיבות להיווצרות קריש מגוונות מאוד וכוללות מצבים המביאים לידי קרישיות יתר. גורמי סיכון עיקריים לקריש ותסחיף ריאתי הם מחלת סרטן פעילה (ממאירות מביאה לקרישיות בדם), ניתוח גדול הגורם לחולה להיות מרותק למיטתו, מצבים גנטיים המביאים לקרישיות יתר (הנפוץ: Factor V Leiden) ועוד.
סימנים וסימפטומים של תסחיף ריאתי
סימנים וסימפטומים של תסחיף ריאתי נעים על ספקטרום רחב מאוד, כתלות בגודל כלי הדם שנחסם וגודל האיזור בריאה שלא מקבל אספקת דם תקינה. תסחיף קטן יכול להיות א-סימפטומטי לחלוטין, בעוד שתסחיף גדול יכול להוביל להתדרדרות מהירה ופתאומית, עד לכדי הפרעה חמורה בתפקוד הלב וסכנת חיים.
הסימן הקלאסי של תסחיף ריאתי הוא הופעה של קוצר נשימה פתאומי ובלתי מוסבר. חסימה של כלי הדם מפריעה לחילוף הגזים בריאה, ומובילה לקוצר נשימה. לעיתים מופיע עם קוצר הנשימה שיעול עם מעט דם. קוצר הנשימה מלווה בדרך כלל בקצב לב מהיר (טכיקרדיה), אבל סימן זה נמצא במספר רב מאוד של מחלות.
בבדיקה גופנית ניתן למצוא לעיתים סימנים של קריש דם בורידי הרגל. הסימנים כוללים נפיחות ורגישות בשוקיים (כתוצאה מחסימת כלי הדם הורידיים), וכאב בכיפוף הקרסול. לעיתים קרובות אין ממצא משמעותי בהאזנה לריאות עם סטטוסקופ.
אבחנה של תסחיף ריאתי
אבחנה של תסחיף ריאתי נעשית בהתאם לסבירות של אבחנה זו בחולה. תסחיף ריאתי יכול לחקות מחלות שונות, ולכן יש צורך ברמת חשד גבוהה כדי לאבחן את המחלה. מספר קריטריונים הוצעו כדי להעריך את רמת החשד לתסחיף ריאתי.
בהנחה שהסבירות לתסחיף ריאתי נמוכה או בינונית, ניתן לבדוק בדיקת D-Dimers בדם. בדיקה זו יכולה לשלול תסחיף ריאתי בסבירות גבוהה (במידה והתוצאה נמוכה), אך אין בה כדי לאשר את האבחנה, ולכן לעיתים קרובות היא בלתי שימושית.
הבדיקה האבחנתית המודרנית היא בדיקת CT של בית החזה, עם הדגמה של כלי הדם. בדיקה זו מכונה CT-angio, והיא מאפשרת זיהוי של חסימות בכלי הדם הריאתיים. חומר ניגוד המוזרק לווריד ממלא את כלי הדם, ומאפשר אבחנה של תסחיף ריאתי.
במקרים בהם החולה לא יכול לעבור בדיקת CT-angio (רגישות לחומר ניגוד, אישה בהריון) נעזרים בבדיקת התאמה של אוורור הריאה ואספקת הדם אליה (V/P mismatch). במקרה של תסחיף ריאתי יהיה ניתן לראות בבדיקה אזורים מאווררים בריאה, שאינם מקבלים אספקת דם.
במקרים קיצוניים, ניתן להיעזר באבחנה גם בצינתור של עורקי הריאה, עם הזלפה ישירה של חומר ניגוד. בדיקה זו נעשית באופן נדיר כעת, לאור התפתחות הטכנולוגית של בדיקת ה – CT, שנותנת מענה ברוב המוחלט של המקרים.
מלבד הבדיקות האבחנתיות, בדרך כלל עובר החולה בדיקת אקו, כדי לבחון האם יש סימנים של כשל הלב הימני, כתוצאה מתסחיף ריאתי נרחב. כשל של הלב הימני חשוב לקביעת אופי הטיפול ורמת הדחיפות שלו. אולטרא סאונד דופלר של ורידי הרגל מסייע בזיהוי קריש דם ורידי, שהוביל לתסחיף הריאתי.
טיפול בתסחיף ריאתי
הטיפול השגרתי בתסחיף ריאתי הוא מתן של חומר נוגד קרישה הנקרא הפרין. הפרין מונע יצירת קרישים חדשים, וממאפשר למערכת נוגדת הקרישה הטבעית בגוף לפרק את הקריש שנוצר.
במקרים קשים שבהם יש סכנת חיים חמורה וסימנים של כישלון חדר ימין של הלב, יש צורך בטיפול דחוף על ידי המסת הקריש. המסת הקריש נעשית על ידי חומר תרומבוליטי, ובעיקר tissue palsminogen activator – TPA. בטיפול זה יש להשתמש בזהירות ובתשומת לב, משום שהוא עלול לגרום לדימומים באיברים שונים בגוף.
לאחר אירוע של תסחיף ריאתי יש צורך בטיפול ממושך, לרוב בן כמה חודשים, בתרופות נוגדות קרישה. טיפול זה חיוני למניעת תסחיף ריאתי חוזר.
>
