טיפול בהיפנוזה משתמש בהרגעה מודרכת, ריכוז אינטנסיבי ותשומת לב ממוקדת להשגת מצב מוגבר של מודעות, הנקרא לעיתים טראנס. תשומת לב המטופל כה ממוקדת כשהוא במצב זה, שכל דבר שמתרחש סביבו נחסם באופן זמני. במצב טבעי זה, הוא יכול למקד את תשומת ליבו, בסיוע של מטפל מיומן, על מחשבות או משימות פרטניות.
האופן בו פועל טיפול היפנוזה
טיפול זה מסייע לפסיכותרפיה, היות והמצב ההיפנוטי מאפשר למטופל לחקור מחשבות, רגשות וזיכרונות כואבים שהסתתרו מהתת מודע. בנוסף, הטיפול מאפשר למטופל להתייחס אל מצבים באופן שונה, כגון חסימת מודעות לכאב. טיפול בהיפנוזה ניתן לשימוש בשני אופנים, כטיפול פסיכולוגי או סיוע לניתוח מצבים או התנהגויות.
היפנוזה כחלק מטיפול פסיכולוגי – מצב היפנוטי מאפשר למטופל להגיב טוב יותר להצעות, ולכן הוא מסייע לחלק מהמטופלים לשנות התנהגויות מסוימות, כגון הפסקת עישון או אכילת ציפורניים. הטיפול מסייע למטופלים גם לשנות תפיסות ותחושות, ושימושי במיוחד בטיפול בכאב.
ניתוח מצבים – גישה זו משתמשת במצב רגוע לחקירת שורש פסיכולוגי אפשרי להפרעה או תסמין, כגו אירוע טראומטי בעבר, אותו המטופל הסתיר בזיכרון הלא מודע שלו. ברגע שהטראומה מתגלה, ניתן לטפל בה בפסיכותרפיה.
יתרונות טיפול בהיפנוזה
מצב היפנוטי מאפשר למטופל להיות פתוח יותר לדיון והצעה. הטיפול משפר את הצלחת טיפולים אחרים למצבים רבים, כולל:
· פוביות, פחדים וחרדות
· הפרעות שינה
· דיכאון
· לחץ
· חרדה או פוסט טראומה.
· צער ואובדן.
היפנוזה מועילה גם למטופלים הסובלים מתסמינים חמורים, או הזקוקים לשיטה אינטנסיבית להתמודדות עם משברים.
חסרונות טיפול בהיפנוזה
טיפול זה עשוי שלא להתאים למטופל עם תסמינים פסיכוטיים, כגון הזיות ואשליות, או למטופל המשתמש בסמים או אלכוהול. הטיפול משמש לבקרת כאב רק לאחר שהרופא העריך את המטופל לנוכחות כל הפרעה פיזית אשר עשויה לדרוש טיפול רפואי או כירורגי.
היפנוזה עשויה להיות שיטת טיפול פחות יעילה מאשר טיפולים מסורתיים אחרים, כגון תרופות להפרעות פסיכיאטריות. חלק מהמטפלים משתמשים בטיפול בהיפנוזה כדי לשחזר זיכרונות מודחקים שלדעתם קשורים בהפרעה הנפשית של המטופל. יחד עם זאת, איכות ואמינות המידע שנזכר על ידי המטופל תחת היפנוזה אינו אמין תמיד.
סיכוני טיפול בהיפנוזה
הטיפול עלול להוות סיכון ליצירת זיכרונות שווא, כתוצאה מהצעות שאינן מכוונות או שאלות המובילות למחשבה או מסקנה מסוימים, המתבצעות על ידי המטפל. מסיבות אלו, טיפול בהיפנוזה אינו נחשב עוד כחלק נפוץ או מרכזי מרוב צורות הפסיכותרפיה.
השימוש בהיפנוזה להפרעות נפשיות מסוימות, שבהן המטופלים עשויים להיות רגישים ביותר להצעה, כגון הפרעות דיסוציאטיביות, נותר שנוי במחלוקת. היפנוזה אינה הליך מסוכן, ואינה נחשבת לשיטות שליטה במטופל או שטיפת מוח. מטפל אינו מסוגל לגרום למטופל לעשות משהו מביך אותו אינו מעוניין לעשות.
הסיכון הגדול ביותר הוא יצירת זיכרונות שווא שנוצרים במהלך הטיפול, והוא עשוי להיות פחות יעיל מאשר טיפולים פסיכיאטריים מסורתיים אחרים. את הטיפול יש לקבל רק ממטפל מורשה בבריאות הנפש, שהוכשר במיוחד לשיטה זו.
>
