תרומת איברים היא הליך רפואי בו לוקחים איבר מגוף אדם אחד ומשתילים אותו בגוף אדם אחר. תרומת איברים הינו הליך אשר מציל חיים. תרומת איברים יכולה להתבצע מאדם חי או מאדם אשר נפטר.
תרומת איברים מאדם חי
ישנם מספר מצומצם של איברים אשר ניתן לתרום מאדם חי, כמו כליה, כבד, מח עצם וכלי דם.
במדינת ישראל עד שנת 2000 ניתן היה לתרום איברים מאדם חי אחד לאחר רק אם מדובר בקרובי משפחה, החל משנת 2000 ניתן לקבל תרומת איברים גם אם לא מדובר בקרוב משפחה.
במדינת ישראל חל איסור על קבלת תשלום עבור תרומת איברים וזאת על מנת למנוע סחר באיברים ורפואה שהיא אינה שיוויונית.
תרומת איברים מאדם שנפטר
ניתן לתרום רקמות ואיברים מאדם נפטר במקרים של דום לב ומאדם שנפטר מוות מוחי. כאשר אדם נפטר מדום לב ניתן לקחת ממנו עור, עצמות, רקמות וקרנית, אך אין אפשרות להשתמש באיברים, מאחר שאלו מפסיקים את תפקודם ולכן לא ניתן להשתמש בהם.
כאשר אדם נפטר כתוצאה ממוות מוחי, ישנו חלון הזדמנויות ללקיחת איברים חיוניים כמו לב, השתלת ריאה, כליות, לבלב וכבד והשתלתם באדם אחר.
מבחינת אתיקה, לאדם מת יש עדיין זכויות מלאות על גופו, ועל כן יש צורך במסמך אשר מהווה אישור לתרומת איברים, כמו כרטיס תורם, או אישור של בני משפחתו.
סוגי תרומת איברים
- תרומת כבד – ניתן לתרום כבד מאדם שמת מוות מוחי בלבד. מחקרים מראים כי בשנים האחרונות ישנה הצלחה של 70% בחולים אשר קיבלו תרומת כבד, והמושתלים בדרך כלל לא מוגבלים בפעילות וחיים אורך חיים מלא ובריא.
- תרומת כלייה – חולים באי ספיקת כליות יכולים להיות מטופלים באמצעות דיאליזה, אך אורח חיים וטיב חייהם יהיה טוב יותר במידה ויצליחו לקבל תרומה של כלייה. קרוב משפחה יכול לתרום כלייה ואחוז הסיבוכים שלאחר תרומת כלייה מבחינת התורם הם נמוכים למדיי.
- תרומת לב – ניתן לתרום לב רק מאדם שמת מוות מוחי. מרביתם של אלו אשר זכו בהשתלת לב מצליחים לחיות חיים תקינים ומלאים.
תרומת איברים מצילה חיים
אין ספק, כי ללא האפשרות הרפואית של השתלת איברים, רבים מאלו אשר זכו בחיים מחדש, לא היו איתנו היום. תרומת איברים מתאפשרת רק בהסכמה מלאה של התורם, בין אם חי ובין אם מת. על כן, ישנם קמפיינים רצופים למודעות האזרחים שבחשיבות שבתרומת איברים וחתימה על כרטיס אדי בעודם בחיים.
מידי שנה ישנם כ- 1000 חולים אשר ממתינים להשתלת איברים, וכמות האיברים הנתרמים אינה יכולה לענות על הצורך אשר הולך וגדל מידיי שנה.
המחסור של תורמים במדינת ישראל כנראה נובע מתוך המגזר הדתי ויחסו אל תחום תרומת האיברים. הרבנות הראשית של ישראל קבעה בשנת 1987 מספר כללי יסוד ביחס לתרומת איברים: יש צורך בהוכחה כי הנשימה העצמית הופסקה במשך כ 12 שעות לפחות.
הרופאים אשר קובעים את מות התורם לא יהיו בעלי קשר ישיר או עקיף לרופאים המשתילים את האיבר. נציג של הרבנות הראשית יהיה נוכח בצוות אשר קובע את המוות.
במדינת ישראל חל איסור מוחלט על סחר באיברים, אך יחד עם זאת, אזרחים אשר בחרו לתרום את איברם למען הצלת חיים של אחרים, זוכים בהטבות מסיימות מהמדינה, פיצויים מהמוסד לביטוח הלאומי ותעודת הוקרה.
>
