
מכשירי שמיעה תוך אוזניים או מאחורי האוזן – יתרונות וחסרונות של כל פתרון
מכשירי שמיעה תוך אוזניים או מאחורי האוזן – יתרונות וחסרונות של כל פתרון

מכשירי שמיעה תוך אוזניים או מאחורי האוזן – יתרונות וחסרונות של כל פתרון

בניגוד למה שרבים נוהגים לחשוב, אנמיה היא לא מחלה עצמאית אלא תסמין – מעין דגל אדום שהגוף שלנו מניף כשהוא נוכח כי דבר מה אינו תקין. מסיבה זו, כל בירור רפואי יסודי מתחיל בחיפוש אחר הגורם שהוביל לאנמיה, ורק לאחר מכן נבחרת דרך הטיפול.

ניוון מקולרי תלוי גיל (Age-related Macular Degeneration – AMD) הוא הגורם השכיח ביותר לאובדן ראייה חמור, בקרב בני 60 ומעלה בעולם המערבי. אמנם המחלה אינה גורמת לעיוורון מוחלט, אבל בחלק מהמקרים היא פוגעת בראיה המרכזית, באופן שמקשה מאד על התפקוד היומיומי.

פיזיותרפיה משתלבת פעמים רבות בתמונת השיקום לאחר טראומות שגוף האדם עובר, אפילו כאשר מדובר בניתוח (וגם כאשר הניתוח מוכתר כהצלחה). ניתן לראות לכך עדות ברורה

כל אדם נדרש בביצוע של בדיקת שתן מפעם לפעם, בין אם כחלק מהליך הבדיקות התקופתיות ובין אם כאשר יש יסוד מסוים להאמין שהוא סובל מבעיה

המאבק מול מגיפת הקורונה נמצא בעיצומו, כאשר עדיין לא ברור האם ומתי האדם ימצא טיפול שיאפשר לו לנצח את הנגיף. עד שיימצא חיסון לקורונה, בתקווה

מפרק הירך הוא חשוב בכל קנה מידה. המפרק בנוי מראש כדורי, מוקף ברצועות, בשרירים ובקופסית, ומצופה בסחוס מפרקי התורם ליציבות התנועה, משמש כבולם זעזועים ומפחית

יבלת ויראלית היא בעיה רפואית, השכיחה בעיקר בקרב ילדים ובני נוער אבל עלולה להופיע גם בגילאים מבוגרים יותר. למרות שמדובר ביבלות אשר אינן נחשבות למסוכנות, הן

לאחרונה דווח על הפתעה מרעישה, עם פרסום מחקר שטוען כי פרוביוטיקה עשויה להוות סכנה. עד כה, נדמה כי החוקים היו ברורים. פרוביוטיקה מועילה, טובה וחשובה.