סרטן מתרחש כשתאי הגוף מתחילים לגדול ולהתחלק ללא בקרה. תאים שמתחלקים ללא בקרה יכולים להתפשט לאזורים אחרים של הגוף. מיאלומה נפוצה (multiple myeloma) היא סוג של סרטן שנוצר על יד תאי פלסמה ממאירים. תאי פלסמה תקינים הם תאים שניתן למצוא אותם במח העצם ושמהווים חלק חשוב ממערכת החיסון.
מערכת החיסון מורכבת ממספר סוגים של תאים שעובדים ביחד על מנת להילחם בזיהומים ומחלות אחרות. לימפוציטים הם הסוג העיקרי של התאים המרכיבים את מערכת החיסון. ישנם שני סוגי לימפוציטים תאי T ותאי B.
כשתאי B מגיבים לזיהום הם מתבגרים והופכים לתאי פלסמה. תאי הפלסמה מייצרים נוגדנים שמסייעים לגוף להילחם בחיידק שפלש. תאי B נמצאים בזרם הדם ובמקומות רבים בגוף אך תאי הפלסמה נמצאים בצורה הטבעית רק באיזור חלול בעצם שמכיל הרבה תאי דם הנקרא מח העצם. כשתאי הפלסמה נהיים ממאירים (סרטניים) הם יוצרים גידול הנקרא פלסמציטומה. מיאלומה נפוצה היא כשלמישהו יש מספר פלסמיצטומות.
תסמינים
מיאלומה נפוצה יכולה להתבטא במספר מערכות ותסמינים:
ספירות דם נמוכות- גידול היתר של תאי הפלסמה במח העצם יכולות לפגוע בתאי הגזע שנמצאים שם ואחראים על ייצור תאי דם אחרים מה שיתבטא בספירה נמוכה שלהם בבדיקות המעבדה. זה יכול לגרום לאנמיה שהיא חסר של תאי דם אדומים. אנשים עם אנמיה סובלים מעייפות, חולשה והם לרוב חיוורים. פגיעה במח העצם יכולה לגרום גם לחסר של טסיות דם האחראיות על קרישת הדם במקרה של פציעה ועל כן חלק ממי שסובל מיאלומה נפוצה יסבול מדימומים וחבורות. מצב נוסף שיכול להיגרם נקרא לויקופניה והוא חסר של תאים של מערכת החיסון מה שמוביל לסיכון לזיהומים.
בעיות עצמות וסידן- תאי המיאלומה פוגעים בפעילות של תאים ששומרים על העצמות חזקות. תאי המיאלומה גורמים לתאים שאחראים על פירוק העצם לעבוד יותר ולעומת זאת לא מעודדים את יצירת העצם מה שגורם לעצמות להיחלש מאוד. עצמות של חולי מיאלומה הן שבירות ושברים יכולים להיות בעיה רצינית בחולי מיאלומה. פירוק העצם גורם גם לשחרור סידן ממנה שיכול לגרום לסימנים בעצמו כגון קשיי ריכוז, עצירות, אבני כלייה או חולשת שרירים.
זיהומים- תאי פלסמה לא תקינים לא מגינים על הגוף מפני זיהומים. בנוסף כפי שאוזכר יכול להיות חסר גם של תאי מערכת חיסון אחרים. לכן יש סיכון גבוה אצל חולי מיאלומה לסבול מזיהומים.
בעיות כליה- הנוגדן שמיוצר בכמויות חריגות על ידי תאי המיאלומה יכול לפגוע בכליה. הנזק הכלייתי יכול אפילו לדרדר את הכלייה ולגרום לאי ספיקת כליות.
אבחנת מיאלומה נפוצה
אם רופא חושד במיאלומה נפוצה יש מגוון רחב של בדיקות שהוא יכול לבצע על מנת לאשש את האבחנה. לשם אבחנה דרושה בדיקת מח עצם הנלקחת על ידי מחט גדולה.
בנוסף לבדיקת מח עצם עם סימני של מיאלומה על מנת לאבחן ודאית הרבה פעמים יש צורך בלפחות אחד מהתסמינים מתאימים כגון רמת סידן גבוהה, אי ספיקת כליות, אנמיה, סימני חורים בעצמות בבדיקות הדמייה או כמות חריגה של שרשראות קלות (חלבון שמיוצר על ידי תאי פלסמה)- פי 100 מהנורמה.
טיפול
אחריי שאובחנה המיאלומה ושלב המחלה בו היא נמצאת הצוות המטפל צריך לדון עם המטופל על האפשרויות השונות. ישנן מגוון של כימותרפיות שונות שמטרתן היא לפגוע בגידול ולהאט ואפילו לעצור את ההתפשטות שלו. בנוסף אפשר להשתמש בהקרנות ממוקדות כלפי איזורים של הגידול (בדרך כלל משתמשים כשיש חשש ללחץ על חוט השדרה).
חשוב מאוד לשלב גם טיפולים שעוזרים לתסמינים כגון ביספוספונטים לשימור העצמות וסינון הדם מהנוגדנים למחלת הכליות.
>
