אנמיה, המכונה גם "חוסר דם", היא מחלה שזכתה ליחסי ציבור רעים: במילה "אנמי" נוטים להשתמש לתיאור מישהו חסר אנרגיה, לא סוחף, עייף, משעמם… מה מקור התפיסה הזו?

אנמיה היא מצב שבו ישנן בדם כמויות מעטות מדי של המוגלובין או תאי דם אדומים, אם בשל בעיה בייצור הרכיבים הללו או בשל אובדן דם. למעשה ההמוגלובין נמצא בתוך תאי הדם האדומים, והוא האחראי להעברת החמצן דרך מערכת הדם לכל איברי הגוף. מחסור בהמוגלובין עלול לגרום לבעיות בהגעה סדירה של חמצן לאיברים, וכן למחלות דם כמו תלסמיה.

הגורמים לאנמיה

ישנן סיבות שונות להיווצרות אנמיה. אחד הגורמים השכיחים הוא מחסור ברזל בגוף, כיוון שהברזל הוא החומר שקושר את החמצן אל ההמוגלובין. מחסור בברזל גורם להאטה בקצב ייצור ההמוגלובין ולחסר בכדוריות דם אדומות.

מה גורם למחסור בברזל?

• תזונה לקויה – המקור העיקרי של הברזל הוא בשר, ובמיוחד איברים פנימיים כמו כבד. מקורות נוספים הם קטניות (שעועית, אפונה, סויה), ירקות ירוקים, שקדים ואגוזים.
• צריכה מוגברת של ברזל – בעיקר בזמן הריון, האם צורכת כמויות רבות של ברזל ולכן הגוף לא עומד בקצב ייצור הברזל. לכן נשים הרות רבות נוטלות תוספי ברזל.
• דימום פנימי או חיצוני – דימום סמוי במערכת העיכול או במערכת המין הנשית, גידולים סרטניים, וכן דימום חיצוני כמו מחזור או פציעה.
• מחלה זיהומית או מחלה תורשתית – עלולה להביא לייצור מופחת של המוגלובין.
• מחסור בויטמין B12 שדרוש לייצור תאי הדם האדומים.
• מחסור בהורמון אריתרופוייטין – כתוצאה מבעיה בכליות האחראיות לייצור ההורמון. הורמון זה חשוב לייצור כדוריות דם אדומות במוח העצם.
• בעיה בייצור תאי הדם האדומים במח העצם – מצב שנגרם לרוב כתוצאה מטיפולי כימותרפיה.
• תורשה- עניין זה רלוונטי לאנמיה חרמשית, שתסמיניה זהים לאנמיה רגילה. אנמיה חרמשית הינה מחלה תורשתית, שמועברת מההורים.

אנמיה – תסמינים

המחסור בחמצן שמגיע לרקמות השונות בגוף מתבטא במגוון תחושות ותסמינים: עייפות וחולשה, סחרחורות, כאבי ראש, חיוורון, בחילות או חוסר תאבון, קוצר נשימה וחוסר שקט ולעתים אף התעלפויות. לספורטאים בעלי מחסור בברזל יש קושי לסיים אימון ממושך. אצל הנשים ישנה נטייה לאיחור במחזור החודשי , כמו כן אנמיה בקרב תינוקות וילדים עלולה לגרום לנשירת שיער, דם בצואה ואכילת סיד.

אבחון וטיפול באנמיה

אבחון אנמיה נעשה באמצעות בדיקות דם, אשר בהן נבדקים מספר פרמטרים שביחד נותנים תמונה די מדויקת של סוג האנמיה ומידת חומרתה. הפרמטרים שנבדקים הם: רמת המוגלובין (HGB), המטרוקריט (HCT)= נפח כדוריות הדם האדומות בכל ממ"ק דם, רמת אריתרוציטים, גודלן הממוצע של כדוריות דם אדומות ועוד.

טיפול קונבנציונלי – הטיפול בתרופות יהיה נטילת תוסף תזונה בהתאם לרכיב החסר- ברזל, B12, חומצה פולית או הורמון אריתרופוייטין. ברוב המקרים כעבור תקופה של חודשיים שלושה כבר יהיה שינוי משמעותי ברמה הנמדדת בבדיקות הדם וגם ההרגשה תשתפר.

אם לא חל כל שינוי חשוב לבדוק את הסיבה לכך, כיוון שייתכן שקיים דימום פנימי או גורם אחר לא מאותר,  שמביא למצב האנמי. כאשר ישנו דימום שידוע עליו יש לעצור את הדימום. במקרים קשים של אנמיה ניתנים עירויי דם כדי לפצות על המחסור.

טיפול טבעי – ישנו וויכוח על מידת היעילות של נטילת תוספי תזונה, כיוון שעם הפסקת נטילת התוסף רמת הרכיב בדם צונחת לרוב בחזרה לרמה נמוכה.

לפי הנטורופתיה אחת הבעיות השכיחות באנמיה אינה רמת הברזל, אלא יכולת הספיגה של התאים את הברזל. לפיכך ישנה המלצה להרבות במזונות המכילים ויטמין C, המשפר את ספיגת הברזל ולוותר על קפה, תה ואלכוהול אשר מפריעים לספיגה וכן לאכול צמחי מרפא אשר מכילים ברזל טבעי.

>