שימוש במכשיר ממוגרפיה נחשב לפריצת דרך בתחום הרפואה והמדע. השימוש בממוגרפיה החל לראשונה בשנת 1969, והביא עימו שינויים חשובים והכרחיים בתחום הרפואה בכלל ובתחום אבחון מוקדם של סרטן השד בפרט.
ממוגרפיה הינה בדיקת רנטגן מיוחדת (x-ray) של השד. מטרתה העיקרית של בדיקה זו היא גילוי מוקדם של שינויים ברקמת השד העלולים להתריע בפני גידולים שפירים או ממאירים או סרטן השד.
הבדיקה מתבצעת בקרב נשים – החל מגיל 40, כחלק מהבדיקות הרפואיות המומלצות בגילאים אלו, על מנת לגלות ולאבחן בשלבים מוקדמים שינויים ברקמת השד וגילוי ואבחון של סרטן השד.
למי מיועדת בדיקת ממוגרפיה?
נשים בריאות –
נשים אשר לא סבלו מתסמינים ולפי הנהוג, מבצעות בדיקה שגרתית.
נשים שסבלו מתסמינים –
נשים בעלות תסמינים שונים, אשר עליהן לגשת לבדיקה לשם גילוי וטיפול.
המדובר בתסמינים כמו גושים, הפרשות ודימומים מהפטמות, או נשים אשר אובחנו כחולות סרטן השד ונשים אשר נחשבות "ניצולות" סרטן השד.
על הבדיקה
בדיקת ממוגרפיה אורכת לרוב כחמש עשרה דקות בלבד, והיא עלולה להיות מלווה באי נוחות קלה וכאב עדין בשד, כיוון שהבדיקה כוללת הנחת השדיים על מנח פלסטיק קשיח ולחיצתו על ידי מכונת הרנטגן, בכדי לצלם את כל רקמת השד.
את הבדיקה מומלץ לבצע מעל גיל 40 באופן כללי, החל מגיל 50, או הופעת תסמיני גיל המעבר, ההמלצה עומדת ספציפית על פעם בשנתיים.
לנשים אשר נמצאות בקבוצת הסיכון לפתח סרטן השד, מומלץ לבצע את הבדיקה הממוגרפית כבר מגיל צעיר.
לאחר הבדיקה הממוגרפית, יישלחו התוצאות לרופא המטפל, בכדי לאשש או לשלול שינויים ברקמת השד אשר עלולים להתריע בפני סרטן השד.
במידה ואכן התגלו שינויים ברקמת השד או גושים, תשלח האישה לאבחון אצל רופא מומחה-אונקולוג ולמספר בדיקות נוספות לאישוש המחלה, כגון: בדיקות דם, בדיקות דם ספציפיות ל-BARCA1BARCA, בדיקות MRI,CT, ביופסיה של הגוש או של העור.
יעילות הבדיקה
מחקרים רבים מראים על מגמת ירידה בתחלואת סרטן השד מאז הונהג בקביעות ביצוע בדיקת ממוגרפיה. זאת בזכות הגילוי המוקדם שמאפשרת הבדיקה – וטיפול בזמן בהתאם לכך.
מאידך, המחקרים מצביעים כי הבדיקה יעילה בכ- 80 עד 90 אחוזים מן המקרים.
על אף שבדיקת ממוגרפיה אינה יעילה במאה אחוזים, היא נחשבת ככלי אבחון חשוב וראשוני לגילוי מוקדם, אבחון וטיפול בסרטן השד, ואין להמעיט בערכה או בחשיבות ביצועה.
חשיבות הגילוי המוקדם
סרטן השד הינה מחלה ממאירה אשר שכיחותה עלתה בשנים האחרונות. גילוי ואבחון מוקדם של המחלה יכול להציל חיים ולמנוע טיפולים, גסיסה ומוות. הסטטיסטיקה העולמית קובעת כי אחת מכל תשע נשים עלולה לחלות במחלה ולכן יש צורך להיות עם היד על הדופק ולבצע בדיקות אבחון מונעות, וכמאמר הקלישאה – לא להגיד – "לי זה לא יקרה".
יתרה מזאת, על נשים אשר נמצאות בקבוצות סיכון, להיות מודעות אף יותר לגופן ולבצע בדיקות תקופתיות.
מי נמצאת בקבוצת סיכון?
קבוצות הסיכון של סרטן השד כוללות נשים אשר:
- במשפחתן היסטוריה של מחלת סרטן השד
- חלו בסרטן השד בעבר
- סרטן שד גנטי – נשים אשר נושאות פגם גנטי לחלבון BRCA1 או BRCA2
- נחשפו לאסטרוגן במהלך טיפולים הורמונאליים כמו טיפולי פוריות
- נכנסו להריון לאחר גיל 30
- קיבלו מחזור חודשי בגיל צעיר (לפני גיל 11)
- סובלות ממצב של השמנת יתר
- עברו את גיל 50 (אז מומלצת התחלת הבדיקה השגרתית)
- מעשנות
- צורכות כמויות גדולות של אלכוהול
בנוסף על היותך שייכת לאחת מהקבוצות אותן מנינו לעיל, את יכולה גם לשים לב לתסמינים שונים אשר יכולים בפני עצמם להתריע בפני השינוי החל בגוף. השינוי משמעו שינויים ברקמת השד והוא מחייב גישה לבדיקה אצל רופא-גניקולוג. הוא יכול להתבטא ב:
- שינוי בצורת וגודל השד
- הפרשות דמיות מהפטמה
- גירודים ועקצוצים בשד
- גוש בשד / בפטמה / בבית השחי
- נפיחות בזרוע העליונה
- כאב או הרגשת אי נוחות בשדיים וכדומה
חשוב לדעת!
ככל שמחלת סרטן השד מתגלה בשלב מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה באופן משמעותי. בשנים האחרונות משרד הבריאות הוסיף לסל הבריאות, הקבוע בחוק ביטוח בריאות הממלכתי, את בדיקת הממוגרפיה. לפי המלצת רופאים והאגודה למלחמה בסרטן, מתבצעת בדיקת ממוגרפיה לכל אישה בישראל, החל מגיל 50 עד 74, פעם בשנתיים, בלא תשלום.
>
