עקיצות היתושים הן מהמטרדים הגדולים ביותר של חודשי הקיץ. מעבר להפרעה של היתושים לשגרת החיים שלנו – או ליתר דיוק לשגרת הלילה – הם עלולים להעביר מחלות שונות. אחת החמורות בהן היא קדחת מערב הנילוס, מחלה נגיפית שעדיין תוקפת אחוזים נכבדים בעולם במקומות שונים מדי שנה.
הכל בגלל יתוש
קדחת מערב הנילוס נקראת על שם האזור בו היא תוארה לראשונה, אי שם בשנות השלושים של המאה הקודמת, במחוז באוגנדה אשר שוכן ממערב לנהר. בישראל המחלה זוהתה כמה עשורים מאוחר יותר, כאשר בתקופות נקודתיות היו התפרצויות גדולות של המחלה. בשנים שחלפו מאז היא הגיעה לכל קצוות העולם ותוקפת כיום לא מעט אנשים גם בעולם המערבי.
קדחת מערב הנילוס היא מחלה זואונוטית, כלומר, מחלה המועברת מבעלי החיים לבני אדם – כאשר האשמים העיקריים במקרה הזה הם יתושים. את הנגיף מפיצות בעיקר ציפורים במהלך מסעות הנדידה שלהן. ציפורים אלה נעקצות על ידי יתושים נפוצים, לרבות הכולכית המצויה או יתוש הנמר האסייתי.
נקבות היתושים שניזונו מציפורנים שהיו נגועות במחלה הן שמעבירות אותה לאדם, כאשר תקופת הדגירה מתחילה מכחמישה ימים ועשויה להגיע גם לשלוש שבועות. ההנחה כיום היא שדרכי הדבקה אחרות קיימות אבל נדירות הרבה יותר. כמו כן, היא לא עוברת מאדם לאדם.
כיצד ניתן למנוע את האפשרות להיעקץ?
למחלה אין חיסון, ולכן דרכי ההתגוננות ממנה הן הימנעות ככל שניתן מעקיצות יתושים, בעיקר באזורים הנחשבים ל"מועדים לפורענות" מהבחינה הזו. בהקשר הזה המחלה שכיחה באופן יחסי במדינות רבות באירופה, באפריקה, במזרח התיכון, באסיה, בדרום אמריקה ובאוקיאניה. עיקר הסיכון הוא בתקופות בהן היתושים פעילים יותר, ובעיקר חודשי הקיץ וראשית הסתיו. עם זאת ידועים מקרים של עקיצות יתושים, והתפתחות מחלות עקב כך, גם בחודשים אחרים של השנה.
את ההתגוננות מהעקיצות ניתן לעשות באמצעות הקפדה על לבוש ארוך, שימוש במאווררים המרחיקים את היתושים והתקנה של רשתות בחלונות. כמובן שאפשר לרכוש אמצעים להרחקת היתושים, כימיים או לא. ברמת הרשויות, חשוב לבצע פעילויות מניעה וייבוש של מאגרי מים, המושכים אליהם יתושים. אם האדם נעקץ, הוא יכול למרוח חומר מאלחש או מרגיע על מקום הגירוד. המריחה לא תקטין את הסיכויים להידבקות במחלה, כמובן, אבל תקל על ההתמודדות איתה.
תסמיני קדחת מערב הנילוס
למרות השם המעט מרתיע שלה, ברוב המקרים קדחת מערב הנילוס אינה מחלה מורכבת יתר על המידה. אצל מרבית הנדבקים לא יתפתחו כלל התסמינים, או שדרגת החומרה שלהם תהיה פשוטה יחסית ולא תחרו ממחלות חום קלות אחרות. היא כוללת תסמינים המזכירים שפעת – לרבות חום גבוה, כאבי ראש, פרקים או שרירים, פריחה, בחילות, שלשולים ועוד – אבל אמורים לחלוף מאליהם כעבור כמה ימים.
עם זאת, ברור שניתן ובחלק גדול מהמקרים אף חשוב מאוד לטפל בתסמיני המחלה לפני שהם מתפתחים לממדים גדולים יותר. למחלה כמה סיבוכים אפשריים, דוגמת דלקות במוח או דלקת קרום המוח, ובמקרים קיצוניים היא עלולה להביא למוות. אצל אוכלוסיות חלשות, דוגמת בני גיל הזהב או מדוכאי חיסון, ההתמודדות מורכבת יותר בהתאם. אם התסמינים אינם חולפים מעצמם כעבור פרק זמן ארוך יחסית, ישנם סיבוכים (דוגמת אלרגיות חריפות או זיהומים משניים) או לחלופין חשש לפגיעה נוירולוגית, יש לגשת לאבחון ולייעוץ אצל רופא.
>
