גזזת היא מחלת עור פטרייתית שעלתה לכותרות בעשורים האחרונים הרבה יותר מפעם אחת. המדובר במחלה מדבקת מאוד, שתוקפת בעיקר (אבל לא רק) ילדים ושפוגעת במראה השיער והקרקפת שלהם. כיום היא נפוצה הרבה פחות בעולם המערבי עקב העלייה באיכות החיים, אם כי עדיין רבים בישראל ובעולם סובלים מהנזקים שנגרמו להם – בין אם ישירות מהמחלה ובין אם כתוצאה מהטיפולים שהיו נהוגים בה בעבר.
איך נדבקים בגזזת?
לפני כמה עשורים – בשנות החמישים של המאה הקודמת ליתר דיוק – הייתה מחלת הגזזת נפוצה בכל קנה מידה בישראל. הסיבה לכך הייתה תנאי המחיה הרעועים והצפופים עד מאוד במעברות, ש"הקלו" על ההידבקות של ילדים ומבוגרים במחלה. מבחינה מעשית מדובר כאן באחד מבין שלושה זני פטריות (מיקרוספורום, טריכופיטון ואפידרמופיטון) אשר עלולים לעבור לאדם מאנשים אחרים או לחלופין להגיע לאדם מחיות הבית.
עם שיפור תנאי המחייה בישראל והוספת טיפולים רפואיים יעילים למחלה, ירדה שכיחות המחלה פלאים. עיקר ההדבקות הנעשות בה כיום קשורות למגע של האדם החולה עם חתול רחוב הנושא את המחלה. יש למחלה בנוסף בסיס תורשתי, כאשר אצל אחוז משמעותי מהילדים חולי הגזזת יש לפחות אדם מבוגר אחד במשפחה אשר חלה במחלה או היה נשא שלה.
התסמינים העיקריים של גזזת
אופן הביטוי העיקרי של מחלת הגזזת הוא הופעת הקשקשת, בעיקר בשיער ובקרקפת אבל לעיתים באזורים אחרים בגוף. עורם של האנשים הסובלים מהמחלה יהיה רווי בקשקשים בדרגות עובי שונות, חלקם מגרדים וחלקם לא. יש מצבים חמורים יותר בהם הגזזת מביאה לזיהום חיידקי ועקב כך לתגובה דלקתית לזיהום, מה שמצריך טיפול אנטיביוטי כוללני.
אבחון גזזת
אבחון גזזת עלול להיות משימה מורכבת יחסית על רקע העובדה שידועות כיום מחלות עור אחרות אשר חלק מהתסמינים שלהן חופפים לאלו של הגזזת: סבוריאה ופסוריאזיס בעיקר. מכאן עולה החשיבות של ביקור אצל רופא עור בכל אימת שיש חשד, ולו בסיסי, למחלת עור שהאדם סובל ממנו.
הרופא יבצע משטח באמצעות הסרת שערות או קשקשים מהאזור ובחינה שלהם, לצורך איתור פטריות תחת עדשת המיקרוסקופ. השלב הבא הוא ביצוע תרבית, שמטרתה לראות מהי סוג הפטרייה הספציפית אשר מופיעה אצל האדם. כעבור שבועות ספורים ניתן לקבל תמונה חד משמעית יותר של הבעיה והיקפה, מה שיאפשר תחילת טיפול המגדיל את הסיכויים להתמודדות מוצלחת איתה.
שיטות טיפול
חשוב להזכיר שבעבר היו נהוגים טיפולים בהקרנות לחולי גזזת או למטרת מניעה שלה, הקרנות שהותירו נזקים משמעותיים אצל חלק מהמטופלים. עד היום חולים בגזזת שעברו את הטיפולים האלו נמצאים במסע להשגת הזכויות והפיצויים המגיעים להם עקב הטיפול הבעייתי ועמוס הסיכונים הזו.
כיום, כאשר תמונת ההקרנות יצאה מהתמונה, ידועות כמה דרכי טיפול לגיטימיות יותר בבעיה. התרופה הנפוצה ביותר לטיפול בגזזת עונה לשם גריזופולבין, ויש ליטול אותה לתקופה של כמה חודשים לפחות (על פי הנחיית רופא העור המטפל). קיימים כמה דגשים לנטילה בטוחה שלה, בעיקר חשיבות הנטילה שלה לאחר ארוחות והימנעות ככל שניתן מחשיפה ישירה לאור השמש במהלך תקופת השימוש. מי שכן חייב לצאת לשמש, כפי שסביר להניח שיקרה, רצוי שישתמש בקרם הגנה עם מקדם הגנה גבוה.
למרות שיש מקרים בהם הגזזת נפתרת מעצמה, כן חשוב לטפל בה על רקע פוטנציאל ההדבקה הגבוה, הסיכון לפגיעה בזקיקי השיער והעובדה שבהיעדר טיפול עלולה הבעיה ללוות את האדם תקופה ארוכה מאוד.
>
