מחלת טיפוס הבטן – האם מסוכנת?

מחלת הטיפוס איננה נפוצה כמעט בארץ. למעשה, היא כמעט לא קיימת במדינות מפותחות כמו ישראל, ארצות הברית, אירופה וכיוצא באלה. אבל במדינות מתפתחות, למשל בהודו, בדרום אמריקה, בחלקים מסוימים של המזרח הרחוק (בפרט באזורים נידחים) המחלה הזאת חיה וקיימת. 

למעשה, מיליוני אנשים נדבקים במחלה מדי שנה. ללא טיפול, המחלה עשויה לפגועה במעי ולעורר זיהום חמור. אחוז אחד מבין אלה שנדבקים גם צפוי לסבול מסיבוכים שיסתיימו במוות. נכיר, אם כן, את גורמי המחלה, נבין איך מאבחנים, איך מטפלים ואיך ניתן להימנע מהדבקה בסבירות הקרובה למאה אחוזים. 

מה גורם לטיפוס הבטן?

אפשר לומר כי על פי רוב, הגורם הישיר למחלה הינו אכילה של מזון שהזדהם או שתיית מים מזוהמים. זה בהחלט יהיה נכון, אולם לא כל מזון מזוהם מביא למחלה הזאת. הזיהום הינו בשל נוכחות של חיידק אלים, מהזן שנקרא סלמונלה. גם טיפול אנטיביוטי לא תמיד מסייע להחלים במהירות הנדרשת.

מה עוד שחלק מהזנים הפכו עם השנים למאוד עמידים, יש אומרים אפילו עמידים כמעט לחלוטין בפני כל התרופות הקיימות כיום. למרבה המזל, השמעות לכללי התנהגות נכונים הופכת את ההדבקה לעניין נדיר ביותר. 

מה קורה אם נדבקים?

לפני שנראה איך ניתן למנוע את המחלה, באופן כמעט מוחלט, נתאר בקצרה את הסימפטומים. הסימפטום המרכזי הינו עליה דרמטית בחום הגוף. זו לא מחלת חום קלה, אלא המדחום נושק לעד 40 מעלות. מלבד חום, מרגישים החולים על פי רוב כאבי בטן עזים ולפעמים גם יציאות רכות המלווים בדם. הגוף מרגיש מאוד חלוש, הראש כואב, אין חשק לאכול ובקיצור, מאוד לא נעים. 

נדרש טיפול רפואי, בדרך כלל אשפוז, אולם מכיוון שהמחלה נפוצה מאוד במדינות מתפתחות, הרי שזמינות שירותי רפואה טובים מאוד נמוכה. עוד חשוב לציין כי סיבוך של המחלה עלול לכלול דימום פנימי ואף קרע במעיים. הדבר מביא להתפשטות הזיהום בגוף ומעלה את סיכויי התמותה. טיפול מהיר יכול להיות קריטי. 

איך אפשר לטפל בטיפוס הבטן?

הדרך הטובה ביותר לטיפול היא למנוע את ההדבקה על ידי חיסון והתנהגות נכונה, אך כאשר נבדקים במחלה, יש להגיע במהירות לבית החולים. חשוב לאבחן את המחלה, שכן התסמינים הנפוצים עשויים להעיד על מחלות רבות אחרות. הטיפול כולל שני דברים במקביל – ראשית, מתן אנטיביוטיקה. כאשר מדובר על זן עמיד, אשפוז בבית החולים ומתן אנטיביוטיקה תוך ורידית מקובל ביותר. כל זאת, במקביל לטיפול תומך בסימפטומים, מתן נוזלים, הורדת חום וכו'. 

מתחסנים לקראת יציאה לחו"ל

בארץ, לא מקובל לקבל חיסון סלמונלה או טיפוס כדבר שבשגרה, זאת מכיוון שהמחלה כמעט ואיננה קיימת. במדינות שהיא נפוצה, היא מועברת בקלות על ידי צואה מזוהמת. צרכים של חולים מזהמים את מי השתייה וכן מזונות שנמכרים למשל בדוכני מזון. 

יש בנמצא חיסון יעיל למדי, למרות שאין הוא מבטיח הגנה של מאה אחוזים. את החיסון כדאי לקחת לפני יציאה לחו"ל, למדינות שבהן המחלה נפוצה. אפשר לקבל מידע נוסף במרפאות מטיילים, אם יש ספק. חשוב להוסיף שיעילות החיסון פגה עם הזמן כלומר גם מי שקיבל חיסון בעבר עשוי להידבק אם לא יתחסן לקראת נסיעה. 

מרתיחים מים, מבשלים מזון

מכיוון שהיעילות של החיסון איננה מלאה, חשוב לנקוט צעדי זהירות נוספים, למשל, להימנע משתיה של מי ברז לא מורתחים, לאכול אך ורק במקומות מסודרים או לבשל את האוכל באופן עצמאי. השילוב של חיסון ונקיטת זהירות באכילת מזון שמקורו לא ברור מונעים כמעט באופן מוחלט את סיכויי ההדבקה. >