הלב הוא משאבה שרירית המספקת דם לכל איברי הגוף. נהוג לחלק את הלב כולו לשלוש שכבות. השכבה הפנימית ביותר, המצפה את הלב מבפנים, נקראת האנדוקרד. שכבת השריר המתכווץ נקראת מיוקרד, והשכבה החיצונית העוטפת את הלב נקראת פריקרד (פרי- מסביב, קרד – לב)
דלקת בקרום הלב – פריקרדיטיס
מחלה דלקתית הפוגעת בשכבת הפריקרד נקראת פריקרדיטיס. מחלה זו מתבטאת בכאב בחזה, המתגבר לעיתים ברכינה קדימה ונשימה עמוקה. לכאב יכול להתלוות חום, תחושה כללית רעה, ושינויים אופייניים בהולכה החשמלית בתרשים האק"ג. הגורמים לפריקרדיטיס מגוונים, וכוללים מחוללים זיהומיים שונים (למשל: נגיפים של דרכי הנשימה העליונות), מחלות דלקתיות, ועוד. במקרים רבים לא נמצאת סיבה ברורה למחלה (מחלה אידיופטית).
טיפול בפריקרדיטיס
הטיפול בפריקרדיטיס נועד למנוע חזרות של התקפי מחלה, ולהביא להחלמה מהירה יותר. השיטה המקובלת היא התאמת הטיפול לחומרת המחלה. במקרים קלים בלבד ניתן להסתפק בטיפול נוגד דלקת על ידי תרופות מקבוצת ה – NSAID's. במקרים קשים יש צורך בטיפול אנטי דלקתי משמעותי יותר ונעזרים במתן של סטרואידים לתקופות קצרות. מכיוון שהתקפים של פריקרדיטיס נוטים להישנות, מאמץ רב נעשה כדי להפחית את שיעורי החזרה של המחלה, ולהבטיח ריפוי מלא.
קולכיצין כטיפול יעיל בפריקרדיטיס
תרופה נוספת המשמשת לטיפול בפריקרדיטיס היא קולכיצין. קולכיצין היא תרופה אנטי דלקתית המשמשת בטיפול במחלות שונות, כמו למשל דלקת ים תיכונית (FMF) ושגדון (גאוט). תרופה זו הוכחה בעבר כטיפול יעיל בהתקפים חוזרים של פריקרדיטיס, למניעת הישנות המחלה. האם תרופה זו יעילה גם בהתקף ראשון של פריקרדיטיס? האם מומלץ לטפל בה בקו הראשון של המחלה?
על שאלות אלו ניסו החוקרים לענות במחקר חדש המתפרסם בכתב העת הרפואי The New England Journal of Medicine. מחקר זה ניסה לבדוק את היעילות של טיפול בקולכיצין לעומת טיפול אנטי דלקתי בתרופות המקובלות (איבופרופן או אספירין) בחולים עם פריקרדיטיס חריפה. המחקר הקיף מספר מרכזים ברחבי העולם, וכלל 240 משתתפים. החוקרים ביקשו לבחון את היעילות והבטיחות של הטיפול בקולכיצין.
החולים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות שוות. קבוצה אחת קיבלה טיפול בקולכיצין עם תרופות אנטי דלקתיות, ואילו קבוצה שנייה קיבלה טיפול בתרופות אנטי דלקתיות יחד עם כדורי דמה (פלסבו). החוקרים בדקו את ההבדלים בשכיחות החזרה של המחלה (או מחלה מתמשכת ובלתי נשלטת) בין שתי הקבוצות.
תוצאות המחקר הצביעו באופן חד משמעי על יעילות מוגברת של קולכיצין לטיפול בפריקרדיטיס. בקרב החולים שטופל ועם קולכיצין נצפה שיעור חזרה של 16.7%, לעומת שיעור חזרה של 37.5% בקרב החולים שקיבלו טיפול שגרתי. בנוסף, נמצא שקולכיצין קיצר את משך הסימפטומים מהם סבלו החולים, והפחית את שיעורי האשפוז. אצל 20% מהחולים שטופלו בקולכיצין נותרו סימפטומים כעבור 72 שעות, לעומת 40% בקבוצת החולים שטופלו בתכשירים אנטי דלקתיים בלבד. לא נצפו תופעות לוואי חמורות של הטיפול בקולכיצין, ושיעורן הכללי היה דומה בשתי הקבוצות. תועפות הלוואי הנפוצות היו הפרעות שונות במערכת העיכול (שלשול, בחילות, נפיחות בטנית וכד' – 10% מהמטופלים), ושיעור נמוך למדי של הפרעה מעבדתית בתפקודי הכבד.
החוקרים מסכמים, שנראה שהטיפול המשולב של קולכיצין עם תרופות אנטי דלקתיות הוא יעיל ובטוח. נראה ששילוב זה יהפוך לטיפול הבחירה בחולים עם פריקרדיטיס חריפה, גם בהתקף הראשון. טיפול משולב זה יפחית את סבלם של החולים, ויימנע התקפים חוזרים של המחלה.>