סיגמואידוסקופיה, רקטוסקופיה או פרוקטוסיגמואידוסקופיה היא בדיקה אנדוסקופית שבה בודקים בעיות שונות (דימום, כאבים, שינויים ביציאות) באזור מסוים הנקרא סיגמואיד. הסיגמואיד (המעי העקול) הוא החלק המחבר בין המעי הגס היורד לבין הרקטום (החלחולת), כאשר המעי היורד הוא החלק הרביעי של המעי הגס ואילו המעי העקול הוא החלק האחרון.
חשוב להבחין בין סיגמואידוסקופיה לבין קולונוסקופיה, שכן בעוד שבבדיקת סיגמואידוסקופיה בודקים רק את החלק הסופי של המעי הגס (עד חמישים ס"מ לתוך מערכת העיכול), הרי שבבדיקת קולונוסקופיה בודקים את המעי הגס לכל אורכו (עד לאזור שבו הוא מתחבר למעי הדק) ובנוסף ניתן לבדוק במהלך קולונוסקופיה גם את המעי הדק הסופי (עד 120 ס"מ לתוך מערכת העיכול).
כיצד מתבצעת הבדיקה?
סיגמואידוסקופיה היא בדיקה קצרה מאוד הנמשכת בדרך כלל עד חמש עשרה דקות. המכשיר באמצעותו מתבצעת הבדיקה הוא צינור גמיש המורכב מסיבי זכוכית העטופים במעטה פלסטי (אנדוסקופ). את המכשיר מכניס הרופא דרך פי הטבעת של המטופל על מנת שניתן יהיה לראות את החלק הפנימי של המעי הגס כאשר המטופל שוכב על צד שמאל עם ברכיים מכופפות.
במהלך הבדיקה מביט הרופא על צג וידאו הממוקם מולו בחדר הבדיקה, עליו מוקרנות התמונות המתקבלות מהאנדוסקופ ובהתאם לצורך באפשרותו לבצע פעולות שונות באזור הבדיקה, בדגש על נטילת דוגמית רקמה לבדיקת מעבדה (ביופסיה).
כיצד יש להתכונן לבדיקה?
שבוע לפני הבדיקה על הנבדק להפסיק ליטול תכשירי אספירין או כדורי ברזל ויום לפני הבדיקה עליו לחדול מאכילת לחם, פירות וירקות. ביום הבדיקה ניתן לשתות עד שלוש שעות לפני הבדיקה מיצים צלולים, מרק צח, קפה ללא חלב או תה ושעתיים לפני הבדיקה יש לבצע חוקן. כל זאת על מנת שהאזור שאליו יוחדר האנדוסקופ יהיה ריק מתוכן.
בדרך כלל בניגוד לבדיקת קולונוסקופיה, אין צורך לטשטש את הנבדק. עם זאת, בהתאם לרצונו, ניתן לבצע את הבדיקה תחת טשטוש על מנת שלא יסבול מחוסר נוחות במהלכה. אם הבדיקה מבוצעת תחת טשטוש, יש לדאוג מבעוד מועד למלווה שידאג לנבדק לאחר הבדיקה ויסיע אותו לביתו, כשבאופן כללי מומלץ להימנע מנהיגה ברכב עד למחרת הבדיקה.
מה הן תופעות הלוואי של הבדיקה?
סיגמואידוסקופיה נחשבת לבדיקה בטוחה מאוד יחסית לקולונוסקופיה. עם זאת, ישנם שני סיבוכים חשובים שיש להזכיר, למרות ששני הסיבוכים נחשבים לנדירים מאוד. הראשון הוא ניקוב של המעי הגס עם מכשיר הבדיקה והשני הוא דימום שלא ניתן לעצור באמצעות צריבה פשוטה בעת הוצאת פוליפ מהמעי הגס. שני הסיבוכים דורשים התערבות כירורגית דחופה.
לאחר הבדיקה נהוג להשאיר את הנבדק כחצי שעה לצורך השגחה לפני שניתן יהיה לשחררו לביתו. זאת כיוון שאם חלילה התרחשו סיבוכים, ניתן יהיה לטפל בהם במהירות. כמו כן, תיתכן תחושת לחץ מסוימת לאחר הבדיקה, החולפת מאליה.
>
