בדיקת פאפ, או משטח צוואר הרחם היא בדיקה שמטרתה העיקרית היא לזהות שינויים טרום ממאירים בתאים הממוקמים בצוואר הרחם ובנוסף לכך, ניתן לזהות באמצעות הבדיקה גם מצב של דלקת בנרתיק.
הבדיקה פותחה במהלך שנות העשרים של המאה הקודמת על ידי רופא בשם פאפאניקולאו ג'ורג' שגילה כי ניתן לזהות נוכחות של תאים לא תקינים בצוואר הרחם גם בלי ליטול ביופסיה מהאזור אלא באמצעות שפשוף או גירוד של צוואר הרחם בלבד.
כיצד מתבצעת הבדיקה?
בדיקת פאפ מבוצעת כאשר הנבדקת שכובה על גבה בכיסא הבדיקה ורגליה מפושקות. רופא הנשים שמבצע את הבדיקה מתחיל את הבדיקה בהחדרה של ספקולום או מפשק לנרתיק של הנבדקת על מנת להרחיב את הפתח וזאת על מנת שיוכל להיטיב לראות את הרירית של הנרתיק ואת שלמות תעלת הנרתיק. המתיחה של קירות הנרתיק עלולה להסב לנבדקת אי נוחות קלה אך לא מדובר על פעולה שיש בה כדי להסב כאב לנבדקת.
לאחר מכן, הרופא מחדיר בעדינות מברשת דקיקה ומקלון קטן מפלסטיק או מעץ עד לפתח של צוואר הרחם. בעזרת הציוד הרפואי הוא מגרד קלות את האזור במטרה להסיר שכבה של תאים שתונח על המטוש.
ברוב המקרים די בנגיעה עדינה מאוד ברקמה הנבדקת על מנת לקבל את הדגימה המספקת של התאים. את התאים שאסף הרופא הוא מניח על משטח קטן מזכוכית, מכניס את המשטח לבקבוקון שימור ושולח אותו לבדיקה במעבדה. סך הכול הבדיקה נמשכת בין חמש לעשר דקות לכל היותר.
אילו הכנות מיוחדות יש לבצע לקראת הבדיקה?
בעיקרון אין צורך להתכונן לבדיקה באופן מיוחד אם כי לא ניתן לבצע אותה במהלך הדימום החודשי וכן לא ניתן לבצע אותה במצבי דלקת בנרתיק וזאת משום שמצבים אלה עלולים לשבש את הממצאים של הבדיקה. במקרים בהם הנבדקת לא מודעת לכך שהיא סובלת מדלקת והדלקת מאובחנת באמצעות הבדיקה, ישנו צורך לחזור על הבדיקה פעם נוספת.
מומלץ לבצע את הבדיקה בין עשרה לעשרים יום לאחר היום הראשון של הווסת. חל איסור להשתמש בחומר קוטל זרע או בשטיפה נרתיקית כארבעים ושמונה שעות לפני ביצוע הבדיקה וזאת כיוון שהחומרים הכימיים שבתכשירים אלו עלולים גם כן לחבל בממצאי הבדיקה. הבדיקה ניתנת לביצוע במהלך היריון וכן ניתן לבצע אותה בנשים שעברו ניתוח לכריתת הרחם, כל עוד לא עברו כריתה של צוואר הרחם כמובן.
באיזו תדירות יש לבצע את הבדיקה?
ההמלצות לביצוע הבדיקה משתנות בין המדינות השונות. באופן כללי, השכיחות של גידולים בצוואר הרחם הולכת ועולה החל מגיל שמונה עשרה ואילך, בעיקר בנשים המקיימות יחסי מין. לאור זאת, ההמלצה הכללית היא להתחיל בביצוע הבדיקה בקרב נשים פעילות מינית מגיל שמונה עשרה ואילך.
תדירות ביצוע הבדיקה היא אחת לשנתיים, אך אם מופיעים תסמינים שיש בהם כדי להעלות את החשד למחלה כמו למשל כאבים, הפרשות לא שגרתיות או דימום חריג, מומלץ לגשת ולבצע את הבדיקה גם במידה והבדיקה האחרונה בוצעה לפני פחות משנתיים.
חשיבות ביצוע הבדיקה
לפי הממצאים המחקריים שהתגלו עד כה נראה כי תשעים אחוז מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ניתנים למניעה על ידי אבחון מוקדם של שינויים בתאים. לרוע המזל, נכון לכתיבת שורות אלה שלוש מתוך ארבע נשים שאובחנו כחולות בסרטן צוואר הרחם לא עברו את הבדיקה מעולם או שלא עברו אותה כחמש שנים לפני אבחון המחלה. נכון להיום מדובר על הבדיקה הטובה ביותר לאבחון של שינויים מוקדמים בנשים א-סימפטומטיות.
>
