בקע, הרניה, שבר, קילה או פקע, הוא מונח רפואי המתאר מעבר של רקמה או איבר מסוים ממקומם הטבעי, במחיצה שרירית או אחרת. בקע סרעפתי הוא אחד מסוגי הבקעים הנפוצים ביותר. במצב זה מתרחש מעבר של איבר מחלל הבטן לחלל בית החזה, כתוצאה מפגם בפתח של הסרעפת, דרכו עובר הוושט לחלל הבטן מחלל החזה ומתחבר לקיבה. דרך הבקע יכולים לעבור לבית החזה איברים שונים שמקומם הטבעי בחלל הבטן ולא בחלל החזה.
סוגים של בקע סרעפתי
סך הכול ישנם ארבע סוגים של בקע סרעפתי להלן:
בקע גולש
בקע גולש נגרם עקב היחלשות של השרירים היוצרים את הפתח דרכו עובר הוושט. בעקבות זאת החלק העליון של הקיבה והחלק התחתון של הוושט יכולים לעבור דרך הפתח ולפלוש לחלל החזה. מאחר והחיבור שבין הוושט לקיבה גולש מחלל הבטן לחלל החזה וחוזר חלילה, ניתן לבקע זה השם "בקע גולש" (Sliding Hernia).
סוג זה של בקע סרעפתי מופיע ביותר מ- 70 אחוז מבני השבעים ומעלה כשלרוב מדובר בהתרחבות טבעית של הפתח דרכו עובר הוושט, שתקרה אצל כל אדם בשלב זה או אחר במהלך חייו.
בקע פארא-ושטי
בבקע פארא-ושטי ישנו פגם בפתח המעבר של הוושט, הגורם למעבר של צפק אל חלל החזה יחד עם הוושט. הצפק או הפריטוניאום, הוא הקרום הרירי המכסה את אברי הבטן ומצפה את דופן הבטן.
במקרה הזה הצומת שבין הוושט לקיבה נשאר בחלל הבטן, אך חלק מהקיבה פולש לחלל החזה. בשלב מסוים ללא טיפול, ייתכן מצב שבו הקיבה כולה תחדור לחלל החזה, אך מאחר והצומת בין הוושט לקיבה נותר בחלל הבטן, הקיבה מתהפכת ומתייצבת בכיוון ההפוך לכיוון הנורמלי והתקין שלה.
בקע משולב
במקרה הזה מתרחש בקע של הקיבה בשילוב של מעבר הצומת הקיבתי ושטי לחלל החזה. סוג זה נפוץ יותר מבקע פארא-ושטי.
בקע סוג 4
הבקע הסרעפתי החמור ביותר הוא זה שבו מתרחש מעבר של איברי בטן נוספים לבית החזה בנוסף לקיבה. בדרך כלל מטבע הדברים בקעים אלו גדולים מאוד כשלעתים ניתן למצוא בחלל החזה של מטופלים אלה את הטחול ואפילו חלקים מהמעי הגס.
מה הם הגורמים לבקע סרעפתי?
ישנם גורמים רבים שיכולים להוביל להתרחבות הפתח דרכו עובר הוושט. כפי שציינו, בחלק מהמקרים מדובר על התרחבות טבעית המתרחשת בגיל השלישי, אך לא אחת מתברר שהבקע נוצר כתוצאה מטראומה פיזית בסרעפת.
ישנם גם תינוקות הבאים לאוויר העולם עם מום מולד בסרעפת ובנוסף לכך, לחץ קבוע על השרירים של הפתח בסרעפת, עשוי גם כן לגרום להיחלשות השרירים באזור ולהרחבת הפתח כתוצאה מכך.
לחץ מתמשך יכול להיות תוצאה של שיעול כרוני וטורדני, הפעלת מאמץ רב בזמן ההתרוקנות בשירותים, הקאות מרובות, הרמה של משאות כבדים בצורה לא נכונה ועוד. באופן כללי הבקע הסרעפתי נפוץ בעיקר בקרב הסובלים מהשמנת יתר ובקרב בני חמישים ומעלה, אך יכול להופיע בכל גיל שהוא.
מה הם התסמינים של בקע סרעפתי?
הבקע הסרעפתי יכול לבוא לידי ביטוי במגוון רחב של תסמינים, המשתנים בהתאם לחומרת הבקע ולסוג הבקע. כך לדוגמה בקע גולש לרוב יבוא לידי ביטוי בתחושת צרבת לאחר הארוחה או במהלך הארוחה, אם כי במקרים הקלים ייתכן כי לא יופיעו תסמינים כלל.
במקרים בהם הקיבה נדחקת לחלל בית החזה, תיתכן הופעה מוקדמת של תחושת שובע בארוחה, כאבי בליעה ואפילו קוצר נשימה בזמן הארוחה או סמוך לארוחה. במקרים החמורים ביותר, מתרחשת פגיעה באספקת הדם לקיבה וכתוצאה מכך עשויים להתפתח כיבים ואפילו דימומים.
כיצד מאבחנים בקע סרעפתי?
במקרה שבו לפי התמונה קלינית ישנו חשד לכך שהמטופל סובל מבקע סרעפתי, ניתן להפנות אותו לצילום רנטגן או לצילום של מערכת העיכול, המתבצע לאחר בליעת בריום. צילום לאחר בליעת בריום מאפשר לאבחן את הבקע הסרעפתי בוודאות ולפיכך מהווה את בדיקת הבחירה.
בדיקה נוספת המאפשרת להדגים את הבקע היא גסטרוסקופיה. בבדיקה זו מחדירים צינורית גמישה דרך הפה של הנבדק לתוך הוושט והקיבה. בקצה הצינורית מותקנת מצלמה זעירה, המאפשרת לרופא להבחין בנעשה במערכת העיכול העליונה של הנבדק באמצעות צג וידאו.
כיצד מטפלים בבקע סרעפתי?
הטיפול בבקע סרעפתי משתנה מחולה לחולה. כך לדוגמה בחולה הסובל מבקע גולש, ייתכן כי לא יהיה צורך לטפל כלל, אם כי במקרים בהם המטופל סובל מצרבת, יומלץ לו לרוב לעשות שימוש בתרופות להפחתת חומציות הקיבה כמו לדוגמה סותרי חומצה או מעכבי משאבות פרוטונים. כמו כן, ניתן יהיה לנקוט בשינויים התנהגותיים מסוימים על מנת להפחית את חומרת התסמינים במקרה זה.
לעומת זאת, במקרים החמורים בהם ישנה סכנה לסיבוכים כמו כליאה של איברים בחלל בית החזה ונמק, אין מנוס מלבצע ניתוח לתיקון הבקע. בניתוח מחזירים את האיברים לחלל הבטן ולאחר מכן מתקנים את הפגם בסרעפת באמצעות רשת סינטטית המשתלבת ברקמות הגוף לאורך הזמן או על ידי תפירת הרקמות היוצרות את הפתח בסרעפת.
>
