סימני זיהוי הפרעת אכילה בנשים

הפרעות אכילה הן קבוצת מצבים המעידים על מערכת יחסים שאינה בריאה עם אוכל. הפרעות אלו נוטות להתפתח במשך גילאי העשרה של נערות והתסמינים ממשיכים להשפיע על החיים והבריאות עד לגילאים בוגרים.

מדענים אינם יודעים את הסיבה המדויקת להפרעות אלו, אך נראה שהן דרות בכפיפה אחת עם בעיות פסיכולוגיות ורפואיות כגון הערכה עצמית נמוכה, דיכאון, חרדה, בעיות התמודדות עם רגשות, ושימוש בסמים.

בקרב חלק מהנשים, חוסר המנוחה לגבי אוכל משתלט על החיים. למרות שההפרעה עשויה להתחיל בתור אכילה מעט מרובה יותר או מופחתת יותר מהרגיל, ההתנהגות עשויה לצאת מכלל שליטה ולהשתלט על החיים. הפרעות אכילה הן בעיה רפואית ונפשית רצינית העלולה להשפיע על הבריאות לטווח הארוך אם אינן מטופלות.

סוגי הפרעות אכילה בנשים

קיימים שלושה סוגים עיקריים של הפרעות אכילה:

אנורקסיה נרבוזה – סדרה זו מאופיינת בהרזיה חריגה עקב דיאטה ופעילות גופנית מוגזמת, לעיתים עד כדי רעב. נשים הסובלות מאנורקסיה סבורות שאינן רזות מספיק וממשיכות לראות את עצמן "שמנות" למרות אובדן המשקל הקיצוני.

בולימיה נרבוזה – מצב זה מסומן במחזורי אכילת יתר קיצונית הנקראת זלילה, ולאחריו הקאה או התנהגויות אחרות המפצות על אכילת יתר. מצב זה קשור אף עם תחושות אובדן שליטה על האכילה.

הפרעת אכילת בינג' – הפרעה זו מאופיינת בהתקפים קבועים של אכילת יתר ורגשות קיצוניים של אובדן שליטה על האכילה.

נשים עם הפרעות אכילה נוטות להסתיר את התנהגויותיהן, כך שקשה לזהות את הסימנים, במיוחד בהתחלה.

תסמיני הפרעות אכילה בנשים

זוהי התמונה המפורטת לגבי תסמיני אנורקסיה, בולימיה והפרעת אכילת בינג':

תסמיני אנורקסיה נרבוזה

נשים עם הפרעה זו סובלות מפחד קיצוני מעלייה במשקל. הן מבצעות דיאטה ופעילות גופנית ללא הרף, לעיתים עד כדי רעב. כשליש עד מחצית מהנשים האנורקטיות מבצעות אף פעולות טיהור לאחר זלילה, באמצעות הקאה או שימוש לרעה בחומרים משלשלים.

לנשים הסובלות מאנורקסיה יש דימוי גוף מעוות, הן סבורות שהן סובלות מעודף משקל, כאשר למעשה הן סובלות מתת תזונה. הן עשויות לספור קלוריות באובססיביות ומרשות לעצמן לאכול חלקים זעירים בלבד של מזונות פרטניים. כשמתעמתים איתן, הן מכחישות את הבעיה.

סימני אנורקסיה מתחילים בעדינות אך מתפתחים בהדרגה

זה יכול להתחיל כמו דיאטה לפני אירוע או חופשה, אך ככל שההפרעה משתלטת, העיסוק במשקל מעצים. זה יוצר מעגל קסמים: ככל שאישה מאבדת יותר משקל, כך היא מפתחת פחדים כפייתיים יותר מעלייה במשקל.

התסמינים וההתנהגויות הבאים נפוצים בקרב נשים עם אנורקסיה:

• הרזיה משמעותית.
• לבישת בגדים רפואיים ומגושמים להסתרת ההרזיה.
• התעסקות עם אוכל, דיאטה, וספירת קלוריות.
• סירוב לאכול מזונות מסוימים, כגון פחמימות או שומנים.
• הימנעות מארוחות או הימנעות מאכילה מול אחרים.
• הכנת ארוחות מורכבות לאחרים, אך סירוב לאכול אותן.
• פעילות גופנית מוגזמת.
• תגובות רגשיות מוגזמות לגבי שומנים.
• עצירת המחזור החודשי.
• תלונות על כאבי בטן או עצירות.
• הכחשה שהרזון הקיצוני שלהן הוא בעיה.

סיכוני אנורקסיה נרבוזה – היות ונשים עם אנורקסיה מיומנות בהסתרת הפרעתן, המחלה עלולה להחמיר לפני שמישהו סביבן מבחין בהתדרדרות מצבן הנפשי והגופני. לכן חשוב לקבל הערכה רפואית מיידית, שכן אם אנורקסיה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לסיבוכים רציניים כגון תת תזונה ואי ספיקת איברים.

תסמיני בולימיה נרבוזה

נשים עם הפרעה זו סובלות מהתקפי אכילת כמויות מוגזמות של מזון, במצב הנקרא זלילה, ולאחריהן הקאות או שימוש במשלשלים, צום או פעילות גופנית מוגזמת, על מנת לפצות על אכילת היתר.

משקל הגוף שלהן בדרך כלל תקין, אך הן סובלות מפחד עז מפני עלייה במשקל ודימוי גוף מעוות. הן רואות את עצמן "שמנות" ומבקשות באופן נואש לרדת במשקל. הן מתביישות בגופן, נגעלות מעצמן, ומצטיינות בהסתרת ההתנהגויות הבולימיות.

אלו התסמינים הנפוצים של בולימיה:

סימנים המסגירים התקף אכילה מוגזמת – כולל היעלמות כמויות גדולות של מזון בפרק זמן קצר, או שפע עטיפות מזון או מיכלים ריקים.

סימנים המסגירים פעילויות טיהור הגוף – כולל יציאה לשירותים לאחר הארוחות, צלילים או ריחות הקאה, או חבילות חומרים משלשלים או משתנים.

דילוג על ארוחות או הימנעות מאכילה מול אחרים – או אכילת מות קטנות ביותר.

פעילות גופנית מוגזמת – עד כדי שש או שבע שעות ביום.

לבישת בגדים רפויים – להסתרת מראה הגוף.

תלונות על שומנים – כולל תכולות שומנים במזונות ו"מצבורי שומן" על הגוף.

שימוש מוגזם במרענני נשימה – כגון מסטיקים, תרסיסי פה או סוכריות מנטה.

דיאטה ללא הפסקה – מעבר קבוע מדיאטה קיצונית אחת לשנייה.

פרקי אצבעות מצולקים – כתוצאה מההקאות החוזרות.

סיכוני בולימיה שאינה מטופלת

אם ההפרעה אינה מטופלת, היא עלולה לגרום לבעיות בריאות לטווח הארוך כגון קצב לב חריג, דימום מהוושט עקב הריפלוקס המוגזם של חומצה בקיבה, בעיות שיניים ובעיות בכליות.

אך ניתן לטפל בהצלחה בהפרעה באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי, תגובות נוגדות פרכוסים מסוימות, תרופות נוגדות דיכאון או שילובים של טיפולים אלו.

הפרעת אכילת בינג'

במקום פשוט לאכול יותר מדי כל הזמן, נשים עם הפרעה זו סובלות מהתקפים תכופים של אכילת כמויות מזון גדולות. הן סובלות מאיבוד שליטה על ההתקפים וחשות אשמה ובושה על התנהגותן.

זהו מעגל קסמים, היות וככל שהן סובלות ממצוקה לגבי הזלילה, הן ממשיכות את ההרגל. נשים עם הפרעת אכילת בינג' אינן עוסקות בפעילות טיהור או פעילות גופנית לאחר ההתקף, וסובלות מעודף משקל או השמנת יתר. הפרעה זו מתחילה בגיל 25 ושכיחה יותר בקרב נשים מתחת לגיל שישים.

תסמיני הפרעת אכילת בינג'

התסמינים השכיחים של ההפרעה כוללים:

אגירת מזון – או הסתרת כמויות גדולות של מזון במקומות מוזרים.

דיאטות קבועות – אך ירידה במשקל לעיתים נדירות בלבד.

סיכוני הפרעת אכילת בינג'

היות והאכילה המוגזמת גורמת להשמנה, ההפרעה משפיעה באופן חמור על הבריאות אם אינה מטופלת. תוכניות הרזיה וטיפולים התנהגותיים מועילים לירידה במשקל ולשליטה בדחף האכילה הבולמוסית.

ה-FDA אישר תרופות ממריצות לטיפול בהפרעה, והיות ודיכאון קשור להפרעה זו, טיפולי תרופות נוגדות דיכאון ופסיכותרפיה מסייעים אף הם.

הצעד הראשון בטיפול בהפרעות אכילה בנשים הוא הכרה בתסמינים ובסימנים. הפרעות אכילה ניתנות לטיפול, ועם התמיכה והטיפול הנכונים, רוב הנשים יכולות ללמוד הרגלי אכילה בריאים ולהשיב את חייהן למסלול.>