אנשים שאינם מסוגלים לחוות רגש, נוטים להתמודד עם בעיות בריאותיות הנובעות מעומסים פיזיים. אך באותה מידה בדיוק, חשוב להתמודד גם עם סוג העומס אותו לא ניתן לראות, העומס הרגשי.
עומס רגשי פירושו כל אותם רגשות מודחקים ומדוכאים ואמונות ישנות שמגבילות ומושרשות, שבוודאי כבר אינן מייצגות את מי שאתם כיום או את מי שאתם מסוגלים להיות.
מסך שמערפל את שדה הראייה
חסימה רגשית פועלת כמו קבוצה בלתי נראית של מסכים המערפלים את שדה הראייה, המונעים את האפשרות לראות מעבר למה שמוצג לפנים. הם מעוורים מפני אפשרות לנוע קדימה, וחוסמים את המשאבים והאפשרויות שעומדים לרשותכם.
אך היות וזהו עיוורון רגשי ולא פיזי, די קל לדכא אותו או להתעלם ממנו. מאמר זה מציג שישה סימנים לחסימה רגשית המונעת מכם לפעול במלוא הפוטנציאל שלכם, ורעיונות להפסקת חשיבה שלילית.
קיבעון רגשי גורם לריחוק
אנשים המקובעים על כללים לגבי האופן בו אנשים אחרים צריכים להפגין רגש, גורמים לחסימה רגשית. לדוגמא, האם אתן "צריכות" שהבעל יתחיל לבצע את עבודות הבית מבלי ש"תנדנדו" לו, על מנת להרגיש יותר מוערכות?
מצב זה כרוך בבעיה כפולה: ראשית, נדיר ביותר שציפיות אלו יתבטאו כשלאדם השני אין מושג שהוא אינו מתנהג כראוי. שנית, המיקוד שלכן על מה שהוא אינו עושה נכון, גורם לכן להחמיץ במקרים רבים ביטוי אמיתי של אהבה.
מה שצריך לעשות בעיתות עצב או כעס
בדיוק כפי ש"צריך" אינו מניע טוב לאחרים, הוא אינו מניע טוב באופן אישי. במקום להשתמש במילה "צריך", בפעם הבאה שאתם מתחילים לעשות משהו כי אתם צריכים לעשותו, הפסיקו.
מומלץ להשקיע חמש דקות ולחשוב באופן חיובי על מה שבאמת רוצים לעשות, ולמה. ואז להחליט מה לעשות כך שניתן יהיה להתנהג בהתאם לכללים שנקבעו באופן אישי המאפשרים התקדמות לעבר היעד הנבחר.
תחושת מועקה בכל פעם שבודקים את רשימת אנשי הקשר
יחסים ישנים שהסתיימו בנימה מצערת, אישית או מקצועית, הם חלק מהחיים. כשקשרים כאלו מסתיימים, עשו לעצמכם טובה וסיימו את הקשר גם מבחינה רגשית. המרחק הוא הדבר היחיד אשר יפחית את החסימה הרגשית.
מומלץ למחוק את פרטי אנשי הקשר מהטלפון, ולבטל גם חברויות וירטואליות. אין צורך לדעת מה הם עושים אם כל מה שהם עושים גורם לחוויה מחודשת של העבר הכואב.
תחושת אשמה כשגורמים עוגמת נפש לאדם אחר
אנשים נולדו לרצות. מרגע שילד לומד ללכת, הוא לומד לשתף ולתרום. עקרון ההדדיות משמש חיבור חיוני לקשרים חברתיים. אך עקרון זה עשוי אף להוביל לחסימה רגשית. כשאנשים יוצאים מגדרם על מנת לרצות אנשים, רק כדי לגלות שהתנהגותם גרמה לאכזבה, עליהם להחליף את התשובות האוטומטיות אותם הם נוהגים לפלוט ללא מחשבה, כגון: "בטח, אין בעיה". במקום זאת מוטב להגיד: "זה נשמע מעניין, תן לי לחשוב על זה ולחזור אליך עם תשובה".
לאחר מכן, מומלץ לקחת את הזמן כך שניתן יהיה להחליט כיצד רוצים לפעול, בהתאם להחלטה המבוססת על מניעים אישיים ולא מאולצים.
תחושת דכדוך כשחושבים על אדם שאינו חיובי הנמצא בסביבה הקרובה
לעיתים עובר כל כך הרבה זמן מיצירת הקשר האחרון עם אחד החברים, עד שמתעוררת תחושת אשמה רק מעצם המחשבה עליו או היתקלות בשמו בטלפון.
במקום לחסום את הרגש השלילי, מומלץ להתקשר אליו. באופן אידאלי, בדיוק כשמתעוררת תחושת האשמה. אם לא ניתן לעשות זאת נכון, מומלץ לקבוע פגישה על מנת לחדש את הקשר.
פרויקטים שלא הושלמו
כשאדם נכשל בהשלמת פרויקט, הוא חווה תזכורות פיזיות לכישלונו, וגם חסימה רגשית. גם אם הפרויקט אינו דחוף, הוא נמצא שם, בחלק האחורי של המוח, ומזכיר כל הזמן שעדיין נותר מה לעשות. אם יש לכם פרויקט אחד או יותר שלא הושלמו, הקדישו מעט זמן עוד היום, והכינו רשימה של כל הפרויקטים אותם ברצונכם להשלים.
בשלב הבא, יש לחלק את הפרויקטים לצעדים קטנים יותר עם לוחות זמנים בהם ניתן לעמוד. אם יש לכם פרויקט שהתחיל ונמצא באמצע, ואינכם מעוניינים לסיים אותו, זה בסדר. מוטב להניח לו ולחיות בשלום עם החלטתכם, מאשר להמשיך לשאת את החסימה הרגשית הנובעת מפרויקט שלא הושלם, ושכנראה אין צורך אמיתי להשלימו.
>
