מאמר זה מיועד לאנשים הסובלים מעייפות סביב השעון – גם אם אתם בטוחים שישנתם בלילה מספיק. אלה שהעייפות הכרונית שממנה הם סובלים מקשה על התפקוד שלהם ביום יום.
עד לפני מספר שנים לא ממש ידעו מהי ההגדרה המתאימה למצב, כאשר העייפות הכרונית נחשבה ביקר לתסמונת.
מסמך מהפכני שפורסם לפני מספר שנים על ידי ועדה רפואית אמריקאית מטעם מקבלי ההחלטות שינה את המצב והוביל להגדרה ראשונית של העייפות הכרונית בתור מחלה במלוא מובן המילה. יש לה גם שם – מחלת אי סבילות מערכתית למאמץ.
ראשית: מאפייני עייפות הכרונית
המסמך כלל נתונים שמראים שמדובר בבעיה נפוצה מאד בארצות הברית. ניתן לשער שהתמונה במדינות אחרות אינה שונה בהרבה. כך, למשל, הובאו בדו"ח נתונים על טווח רחב מאד של אמריקאים הסובלים מעייפות כרונית. ההנחה היא שהחלק הארי של החולים אינו מאובחן. המחלה מתפתחת בממוצע בגיל שלושים ומאפיינת יותר גברים ופחות נשים. הגורמים הספציפיים לעייפות עדיין לא ידועים, אבל ברור שיש גורמים המעוררים את התסמינים.
הממצאים הראו את ההשפעה האדירה שיש לעייפות הכרונית על חיי האנשים הסובלים ממנה, ולא במובן החיובי. יותר מרבע מהחולים, על פי החוקרים, נשארים בדירתם או אפילו לא מסוגלים לצאת מהמיטה שלהם כתוצאה מהעייפות הכרונית. זאת ועוד, לעייפות הכרונית עוד לא נמצא פתרון ארוך טווח, כאשר הטיפולים שכן קיימים מיועדים להקל על חיי החולים ולצמצם את התסמינים שהם סובלים מהם.
למה צריך לשנות את השם?
יש שיטענו בשלב הזה שההחלטה להחליף את הגדרת העייפות הכרונית מתסמונת למחלה היא בעיקרה טרמינולוגיה ללא השפעה ישירה על המציאות. הטיעונים שעומדים מאחורי השינוי של חברי הוועדה מצביעים שיש כאן יותר מכך. הטיעון הראשון היה שההתבוננות בעייפות כרונית בתור תסמונת ולא מחלה עלולה להביא לתפיסה שלילית של אלה הסובלים ממנה.
בהמשך, חברי הוועדה סבורים כי השם החדש מתאר באמת ובתמים את דפוסי הבעיה ואת העיקרון שמאמצים שונים על הגוף, כגון הפעלת מאמץ רגשי, קוגניטיבי או פיזי, הם האחראים העיקריים לנזק המוחי המוביל לעייפות המוגזמת. מה שחשוב לא פחות הוא שכשמכנים את הבעיה בשמה – מחלת אי סבילות מערכתית למאמץ – אפשר להגדיר קריטריונים מוגדרים לאבחון.
עייפות כרונית: ההשפעות הפיזיות
הקריטריון הראשון הוא ירידה דרסטית ביכולת של האדם לעסוק בפעילויות שהיו עבורו שגרתיות בעבר עבורו, דוגמת לימודים או חיי חברה.
התסמין השני הוא הרגשה של אי נוחות או אפילו בחילות לאחר מאמץ, אפילו מאמץ סביר ותו לו. הפרמטר השלישי קשור לשינה ולתחושה שגם לאחריה לא מתעוררים רעננים, גם אם ישנים מספיק שעות וללא הפרעות, לכאורה.
אבחון עייפות כרונית
בנוסף לאלה, הוגדרו שני קריטריונים שהימצאות של לפחות אחד מהם היא חיונית בדרך להגדרת הבעיה של תשישות כרונית כמחלה. הראשון הוא ליקויים קוגנטיביים מסוגים שונים, למשל הפרעות קשב וריכוז. ההיבט השני הוא קושי בעמידה ממושכת, כאשר אצל הסובלים מהמחלה העמידה עלולה להביא לכך שהתסמינים שלה יהפכו לחמורים.
הדו"ח כולל התייחסות לסימפטומים שמזוהים עם המחלה ושעלולים להופיע ביחד איתה, דוגמת בעיות בתהליך העיכול של האדם, כאבי גרון, פגיעה במערכת החיסונית, יתר רגישות לסוגים שונים של גירויים ועוד. מדובר בחלק מהמקרים בסימפטומים כלליים מאד, ולכן חשוב להתבונן בתמונה המלאה ולצרף יחדיו את כל אמצעי האבחון והתסמינים הנלווים שמופיעים אצל האדם.
>
