צלוליטיס היא ההגדרה הרפואית לדלקת אקוטית שפוגעת ברקמות החיבור התת עוריות. שימו לב – בקרב הציבור הרחב השתרשה המילה צלוליטיס בהקשר שונה, כשלרוב כאשר משתמשים במונח זה באים למעשה לתאר מצב אסתטי שנקרא צלוליט. במאמר שלפניכם נדון במצב הדלקתי של העור ולא בבעיה האסתטית.
ברוב המקרים צלוליטיס מתפתחת באזור השוקיים, אך אין זה מן הנמנע שהדלקת תפגע גם באזורים אחרים בגוף כמו למשל באזור הפנים, בבטן או בפי הטבעת. יש לציין כי נשים שעברו כריתה של בלוטות לימפה באזור בית השחי בעקבות סרטן השד, נמצאות בסיכון גבוה לפתח צלוליטיס ביד הממוקמת בצד של בית השחי שבו נכרתו בלוטות הלימפה.
מה הם הגורמים לצלוליטיס?
הדלקת היא תוצאה של זיהום, כשברוב המקרים מדובר על זיהום של חיידקי סטרפטוקוקוס או סטפילוקוקוס. החיידק מצליח לחדור דרך שכבות העור העליונות במקרים בהם נוצר סדק או קרע בעור והפתח דרכו חודר החיידק יכול להיות תוצאה של שפשוף, חתך, שריטה ועוד. כמו כן, במקרים רבים החיידק מצליח לחדור את שכבת ההגנה העליונה של העור דרך חתך ניתוחי.
הפגיעה בשלמות העור יכולה להיות גם לא אחת תוצאה של נשיכת בעל חיים או עקיצה של חרק כמו למשל דבורה או עכביש. במקרים מסוימים בעל החיים עצמו יכול להעביר את החיידק דרך העור במהלך הנשיכה או העקיצה במקרה שמדובר על עקיצה של חרקים.
גורמי הסיכון לחלות בצלוליטיס כוללים פטרת הרגל, דלקת עור (דלקת זו נקראת דרמטיטיס בשפה הרפואית), טיפול לדיכוי מערכת החיסון או מחלה שגורמת להיחלשות של מערכת החיסון, מחלת הנשיקה ועוד. כמו כן, כל אדם הסובל מעור יבש מאוד או עור סדוק מאוד נמצא בסיכון לחדירה של חיידקים ולדלקת מסוג צלוליטיס.
מה הם התסמינים של צלוליטיס?
האזור שבו התפתחה הדלקת יהיה נפוח ורגיש למגע, חם יותר משאר הגוף וכואב. בנוסף לכך, עלולים להופיע תסמינים מערכתיים שונים כמו למשל האטה בקצב פעימות הלב (תסמין זה נקרא בשפה הרפואית ברדיקרדיה), צמרמורות, חום גבוה, הזעת יתר וכאבי ראש. ברוב המקרים האדמומיות מתחילה מאזור קטן והולכת ומתפשטת לאזורי עור נרחבים בהדרגה. במקרים נדירים יופיעו שלפוחיות באזור המודלק ונקודות אדומות קטנות.
ללא טיפול צלוליטיס יכולה להחמיר ולהסתבך. כך למשל הסובלים מצלוליטיס נמצאים בסיכון לדלקת קשריות הלימפה, נמקים בעור, דלקת בכלי הלימפה ועוד. הסיבוך החמור ביותר של צלוליטיס הוא בקטרמיה ואלח דם – חדירה של פתוגנים לזרם הדם. במקרים האלו חייהם של החולים נמצאים בסכנה.
כיצד מאבחנים צלוליטיס?
צלוליטיס מאבחנים לפי התסמינים מהם סובל החולה ולפי בדיקות דם בהן ניתן לראות עלייה ברמה של תאי דם לבנים בדגש על נויטרופילים. במקרים נדירים בלבד יהיה צורך לקחת דוגמית מהרקמה הדלקתית על מנת לאבחן את סוג הפתוגן שגרם לזיהום. כמו כן, במצבים מסוימים יהיה צורך לבצע מיפוי עצמות או צילום רנטגן על מנת לוודא שהזיהום לא חדר לעצם הסמוכה לעור באזור המודלק.
כיצד מטפלים בצלוליטיס?
מאחר והמקור לצלוליטיס הוא זיהום חיידקי, הרי שתרופת הבחירה היא האנטיביוטיקה, כשלרוב הבחירה הראשונית תהיה אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין. בנוסף לכך, חשוב להשאיר את הרגל בהגבהה על מנת להפחית את הנפיחות ואת זרימת הדם לאזור.
מעבר לטיפול בזיהום, יש לטפל בגורם לזיהום באופן ספציפי בהתאם למקור הבעיה שהובילה לפגיעה בשכבת ההגנה של העור ובשלמות של העור. במקרים בהם מדובר על בעיה כרונית יש לשקול מתן אנטיביוטיקה במינון נמוך כטיפול מונע הניתן באופן קבוע.
>
