בדיקת רנטגן הינה בדיקת הדמיה רדיוגרפית, לא פולשנית, אשר משתמשת בקרני רנטגן בכדי לבחון ולשקף עצמים צפופים, כמו עצמות.
בדיקה זו עשויה לשמש גם לגילוי מתכות, ליישומים אחרים ונלווים מעבר לשימושים הרפואיים. עם זאת, בדרך כלל בדיקה זו משמשת לצרכים רפואיים, במיוחד בתחום האורתופדיה המערב צילום עצמות, גילוי שברים או חבלות, שחיקת מפרקים או גילוי מומים מולדים, אך משמשת גם בתחום רפואת שיניים בכדי לאבחן חורים ופגמים אחרים.
משתמשים בבדיקות רנטגן גם לצילומי חזה, בכדי לשלול או לאשש דלקות ריאה או מפגעים אחרים באיבר זה (כמו גידולים למשל), בדיקות צפיפות עצם לאבחון מוקדם של אוסטיאופורוזיס, ממוגרפיה לבדיקות שד, בדיקות מיוחדות של מערכת העיכול, מערכת המין או כלי הדם.
מעבר לכך, בדיקת הרנטגן משמשת כבדיקה משלימה לצנתורי לב, למשל, כאשר המצנתר צריך לעבוד תחת שיקוף, בכדי לוודא ולאשרר את פעולותיו.
ייחודה של הבדיקה
ייחודה של הבדיקה היא התבססותה על יכולת החדירה של קרן הרנטגן למטרות שיקוף (הנקראים גם קרני X), כך שאיברי הגוף השונים סופגים את הקרינה באופן שונה. קרניים אלה הינן בעלות אורך גל קצר ולכן הן נבלעות בעצמם צפופים, וחודרות דרך חומרים רכים או רקמות.
כתוצאה דווקא מהקרינה אשר לא נבלעה, נוצרת תמונה אשר משקפת ומדמה את אותם חלקים אשר הקרינה נבלעה בהם (מתכות, שברים או כל עצם צפוף יותר). חלקים אלו ייראו אפורים, על רקע העצמות הלבנות והרקמות השחורות (כמו למשל רקמת הריאה).
כיום, התמונה המתקבלת מהצילום הינה דיגיטלית, ולכן מאפשרת פיענוח ותגובה מהירים יותר של הרופא, ללא צורך בפיתוח התמונה.
לפעמים יש צורך, בדומה לבדיקות אחרות, בהכנה של שתיית חומר ניגוד המבוסס על יוד או בריום. אולם, לרוב, צילומי רנטגן טריוויאליים אינם דורשים הכנה זאת.
תהליך בדיקת הרנטגן
הבדיקה עצמה תיעשה כאשר המטופל שוכב או יושב, והאיבר הנבדק נמצא בין לוח הצילום והסרט. בדיקת רנטגן נעשית על ידי טכנאי רנטגן, אשר הוא זה שידריך את המטופל בדבר התנוחה הנכונה ביותר.
אורך הבדיקה או אורך הצילום לוקח מספר שניות, בהן המטופל נמצא לבדו בחדר. בבדיקות יותר מורכבות או כאשר בדיקת הרנטגן הינה משלימה לבדיקות אחרות, ניתן לבצע סידרת צילומים בה מגנים הן על המטופל והן על הצוות הרפואי באמצעות סינרי עופרת.
סיכונים ותופעות לוואי
בדיקת רנטגן אינה מומלצת ואינה נעשית לנשים בהריון, מחשש לפגיעה בעובר. ולכן, לפני תחילת הבדיקה, תיעשה אבחנה, בקרב נשים בגיל הפריון על נוכחות הריון.
למרות זאת, במקרה בו הבדיקה הינה חיונית להמשך טיפול, והתועלת אשר היא תיתן גבוהה מהסיכון, תיעשה בדיקה זו גם לנשים בהיריון, לאחר נקיטת אמצעי זהירות באמצעות אמצעי מיגון.
סיכונים אחרים כמו סיכוני הרדמה לא קיימים בבדיקות רנטגן, מכיוון שלא מרדימים לפני בדיקה זו, לא באופן מקומי ולא באופן כללי. אולם, כאשר מדובר על בדיקה משלימה (כמו במקרה של צנתורי הלב), המטופל יורדם על פי פרוטוקול הפרוצדורה הארוכה יותר.
מעבר לכך, בדיקה זו אינה גורמת לכאב או לחוסר נוחות, מלבד תנוחת המטופל אשר לפעמים אינה נעימה. אין צורך בהתאוששות, וההרגשה לאחר הבדיקה הינה דומה לזו שהייתה לפניה.
מעבר לכך, הסיכון היחיד והחשש העיקרי הוא מפני החשיפה לקרינה המייננת, ומפני יכולתה לשנות את החומר הגנטי. אולם כל עוד, שומרים על מספר נמוך של בדיקות רנטגן, ונוקטים בכל אמצעי הזהירות הדרושים, חשש זה אינו מוצדק, והבדיקה עשויה לגלות ולסייע באופן משמעותי יותר מעצם חסרונותיה וסיכוניה.
ראו גם:
בדיקת MRE
>
