שן בינה היא שן הבוקעת לאחר סיום ההתבגרות וגורמת ל"צרות רבות" לאנשים רבים. 
מדובר בשיניים הצומחות מאחורי השיניים הטוחנות, ומתפקדות כשיניים טוחנות לכל דבר. הבעיה הגדולה עם שיני הבינה, היא שבמקרים רבים אין להם מספיק מקום לבקוע – הלסת קטנה מידי, הפה צפוף מאוד, ולא מתאפשר להם לבקוע ולצמוח בצורה חופשית ותקינה.
במקרים אלו, שיני הבינה גורמות לדלקת, כאב רב ואף יכולות להזיז שיניים אחרות בפה, ולכן במקרים רבים ממליצים על עקירתן.
סיבות לעקירת שיני בינה
הסיבה העיקרית לעקירת שיני בינה היא הופעת כאב ודלקת. במקרים רבים, שן הבינה לא יכולה לצמוח כראוי ולכן לוחצת על החניכיים וגורמת לדלקת ולכאב. מדובר בכאב חריף ביותר אשר מפריע לאכילה ולדיבור ואינו מאפשר חיים תקינים.
במידה והכאב לא מטופל בזמן, עלול להיגרם נזק קשה ביותר לחניכיים ולמבנים אנטומיים סמוכים, ולכן יש לעקור את שן הבינה במידה והיא מתחילה לגרום לכאב. בניגוד לדלקות חניכיים אחרות, אשר במקרים רבים הכאב אותו הן גורמות חולף לבד, שן הבינה ממשיכה לנסות לצאת החוצה ולכן הכאב לא יחלוף אלא רק יחמיר.
סיבה נוספת לעקירת שיני בינה היא הזזת מבנים אנטומים אחרים כתוצאה מצמיחת השיניים. במקרים רבים, השיניים צומחות "על" שיניים אחרות, גורמות להזזתן ובכך פוגעות במבנה התקין של שיני הפה. במקרים אלה העקירה מומלצת בעיקר למטופלים אשר עברו טיפול ליישור שיניים, או שצילום שיניים הראה כיוון צמיחה מסוכן של שן הבינה.
האם לעקור את שן הבינה?
באופן כללי, על פי רוב רופאי השיניים, שן בינה הגורמת לתהליך דלקתי ולכאב צריכה לצאת מהפה. בעבר רופאים רבים סברו כי ניתן להוציא את שיני הבינה "החשודות" (כלומר כאלה שצומחות בצורה לא תקינה) בכל מקרה, עוד לפני הופעת הכאב ובכך למנוע את הסיבוכים אותם הן גורמות, אך כיום הנטייה היא שבמידה ושן הבינה בריאה ואינה גורמת להפרעה אנטומית או לסימנים קליניים אחרים אין צורך להוציא אותה.
מכיוון שעקירת שן בינה היא עקירה כירורגית, ונחשבת לקשה יותר, רופאים רבים ממליצים להמתין עם העקירה עד שהשן תגרום להופעת סימפטומים ולא לעשות זאת לפני כן. יש לציין שקיימים מקרים רבים בהם שיני הבינה נמצאות אמנם במנח אנטומי לא תקין אך אינן גורמות לכאב או להפרעה אחרת, ולכן ניתן להסתפק במעקב ואין צורך לעקור אותן.
תהליך עקירת שן הבינה
עקירת שן הבינה היא פעולה כירורגית המבוצעת על ידי רופא שיניים אשר מתמחה בכך, ועדיף אצל כירורג פה ולסת. העקירה מתבצעת תחת הרדמה מקומית ובמהלכה מוציא הרופא את השן החוצה באמצעות המכשירים המיועדים לכך.
במידה ומדובר בשן בינה כלואה, כלומר שן שגורמת לכאב ואינה יצאה עדיין החוצה, יש לחשוף תחילה את החניכיים, לפנות מקום לשן ורק בסוף התהליך לעקור אותה החוצה. לאחר סיום הפרוצדורה, תופרים את החניכיים בפתח אשר נפער בחניכיים ומשחררים את המטופל לביתו עם הנחיה לשים קרח על האזור הכואב ולהשתמש במשככי כאבים.
החלמה
עקירת שן בינה היא פרוצדורה כואבת ולא נעימה, וההחלמה ממנה עלולה לארוך מספר ימים. הכאב חזק לאחר העקירה, ובמקרים רבים המטופלים לא מצליחים לדבר או לאכול כראוי. בדרך כלל, הכאב מוקל על ידי שימוש במשככי כאבים, ורופאים רבים ממליצים על שימוש בנורופן או אדוויל מספר פעמים ביום לאחר העקירה.
חשוב מאוד לנוח לאחר עקירת שן הבינה, מכיוון שהכאב הרב אינו מאפשר תפקוד מיטבי, ומומלץ מאוד לנצל את הזמן למנוחה. ברוב המקרים, לאחר מספר ימים הכאב חולף וניתן לחזור לשגרה.
>
