הורידים אחראיים על החזרת הדם מהאיברים והגפיים התחתונות והעליונות אל הלב. בכדי לכוון את הדם בחזרה אל הלב, מבלי אפשרות לזליגה, קיימים בוורידים מסתמים חד כיוונים. אי ספיקה ורידית מתרחשת כאשר המסתמים לא מתפקדים, כך שקיימת זרימה בכיוון ההפוך, עלייה בלחץ התוך ורידי והתרחבות הורידים לצורת דליות.
מחלה זו הינה שכיחה, וההערכות הם כי 70% מהנשים ו- 40% מהגברים יסבלו מרמה זו או אחרת של אי ספיקה ורידית מעל גיל 60.
אי ספיקה ורידית אינה מצב מסכן חיים אולם היא עלולה לגרום לסיבוכים כמו בצקות וכאבים, מעבר לפן האסתטי אשר נפגע ומפריע לנשים רבות. בדרך כלל הגורמים לאי ספיקה ורידית יהיו משקל גבוה, מגדר (אי ספיקה ורידית שכיחה יותר בקרב נשים), הריון או היסטוריה משפחתית.
אנשים אשר חוו טראומה כלשהי לרגל (ניתוח או פציעה) יהיו אף הם בקבוצת הסיכון לפתח אי ספיקה ורידית. גורמים נוספים עלולים להיות חוסר פעילות גופנית, יתר לחץ דם, עישון סיגריות ודלקת או פקקת בוורידים.
תסמינים של אי ספיקה ורידית
אי ספיקה ורידית גורמת לנפיחות ובצקות בחלק התחתון של הרגליים ובקרסוליים, שינויים בצבע העור, דליות ואף דלקות, פצעים וכיבים אשר מתקשים להירפא, במקרים הקיצוניים. מעבר לכך, המטופל עלול לסבול מגירודים וכאבים, במיוחד לאחר עמידה או הליכה מאומצים. תסמינים אלו לרוב יחשידו לכיוון אי ספיקה ורידית, אולם בכל מקרה של חשש יש להתייעץ עם הרופא על מנת שיאבחן את הבעיה באופן חד משמעי.
תסמינים אלו עלולים להחריף במצבי טיסה ארוכים, כאשר הרגלים אינן זזות. ההחמרה תתבטא בבצקות ונפיחויות באזורי הברכיים והקרסוליים, ותחייב טיפול מיידי. מצב זה מעיד כי עודף הדם המצטבר עבר למרווח הבין תאי, ועלול לגרום לכיבים ודלקות חמורות. את אבחון התסמינים והטיפול עושה, על פי רוב, כירורג כלי דם אשר מומחה לדליות ואי ספיקה ורידית. התסמינים של אי ספיקה ורידית נוטים להיות כרוניים, כך שלרוב הם הולכים ומחמירים עם הזמן.
איך מאבחנים אי ספיקה ורידית?
האבחון הראשוני יכלול אבחון פיסי של הרופא המטפל ודיאגנוזה עמוקה, אשר תנסה לענות על מגוון שאלות, כמו היסטוריה רפואית והרגלי חיים. בנוסף לכך יוכל הרופא להסתייע בבדיקות אולטרה סאונד דופלקס (ונודרם). האולטרה סאונד אשר משולב בדופלקס מעריך את זרימת הדם בוורידים, ויכול לאבחן מכשולים מסוימים (קרישי דם למשל) באופן זרימת הדם ברגליים. למרות שאבחון המחלה אינו בעייתי, ההמלצה היא לפנות לרופא מומחה בכלי דם בכדי שיבצע את הבדיקה.
טיפול באי ספיקה ורידית
הטיפול הרצוי הוא בשלב המוקדם ביותר. ככל שהמחלה מסתבכת וחמורה יותר, כך הטיפול יהיה יעיל פחות. הטיפול הראשוני באי ספיקה ורידית הוא שמרני, ומטרתו תהיה לשפר את זרימת הדם לרגל באמצעות חבישת לחץ, גריבת גרב אלסטית או הרמת הרגל. אם שיטות אלו לא מצליחות להקל על התסמינים, יהיה צורך בשיטות פולשניות יותר כמו צריבת לייזר על מנת לחמם את הדליות ולסגור אותן. סוג הטיפול יוחלט על פי גילו של האדם ומצבו הרפואי. יש לקחת בחשבון האם קיימות אלרגיות מסוימות, ומהי חומרת הבעיה והשפעותיה על המטופל. יתרונן של שיטות אלו הן עצם היותן מהירות, מידיות ונגישות לכלל האוכלוסייה.
הטיפולים נעשים, על פי רוב, במרפאת יום ואינם מחייבים הרדמה או אשפוז. כך גם החזרה לפעילות היום יומית יכולה להיעשות באופן מהיר, וכמעט ללא מגבלות נוספות. טיפולים נוספים אפשריים הינם טיפולים תרופתיים, או ניתוחיים. הניתוח הוא אינו נפוץ ואינו מקובל, ונעשה רק במצבים חריגים, כאשר אין אפשרות לטיפולים מסוגים אחרים. הניתוח משאיר צלקות רבות, מחייב אשפוז ממושך, ומחייב מגבלות רבות לאחריו.
>