מהן בדיקות סרולוגיות? והאם הן יסייעו במאבק בנגיף קורונה?

בדיקות סרולוגיות אינן חידוש גדול. הן משמשות ביעילות את הממסד הרפואי מזה עשרות בשנים לצורך זיהוי הידבקות בחיידקים או וירוסים שונים. משבר הקורונה העלה לכותרות את הבדיקות הסרולוגיות, לאחר שהוזמנו עשרות אלפי בדיקות כאלה על ידי משרד הבריאות וקופות החולים. האם הבדיקות הללו יצליחו לעצור את ההדבקה? דבר זה עדיין איננו ידוע. מעריכים שהבדיקות יהוו נשק חשוב, יסייעו בבידוד של חולים מאומתים ויעזרו לגלות את אחוז ההדבקה (והריפוי) האמיתי.

מהי בדיקה סרולוגית?

הבדיקה הסרולוגית הראשונה אי פעם התרחשה לקראת סוף המאה השבע עשרה. הרעיון שמאחורי הבדיקה הינו זיהוי של מחלה על בסיס חלבונים שמיוצרים על ידי מערכת החיסון האנושית. כשפולש נגיף או חיידק, מייצרת המערכת החיסונית חלבונים ושולחת אותם לדרכם בתוך הדם. כשהחלבונים הללו, הנוגדנים, מאתרים את הפולש, נוצרת היצמדות. זיהוי של היצמדות מאשש את קיומה של המחלה.

מהו ההבדל בין בדיקות סרולוגיות לבין בדיקת PCR?

קיימות בדיקות שונות לזיהוי חולים שנדבקו בנגיף קורונה. לצד בדיקות סרולוגיות קיימות בדיקות שפועלות באופן אחר ונקראות PCR. בדיקת מסוג זה, PCR, מסוגלת לתת מענה לשאלה חשובה – האם אדם מסוים חולה כרגע בקורונה. מובן שחולה מאומת שכזה צריך לשהות בבידוד עד להחלמתו. אולם מספר הרבה יותר גבוה של אנשים למעשה כבר חלה בקורונה והחלים. בראייה ציבורית רחבה, חשוב לדעת עד כמה רבים הם הנדבקים.

על מנת לבדוק את התפשטות המחלה האמיתית בציבור וכדי לדעת כמה אנשים באמת חלו והחלימו, דרושות בדיקות סרולוגיות. הבדיקות הללו לא רק יענו על השאלה האם מישהו חולה במחלה כיום. הבדיקות הללו מספיק רגישות בכדי לדעת האם הנבדק החלים וגופו פיתח זיכרון חיסוני. סיכויו של חולה שכזה לחלות שוב נמוכים בהרבה. חשוב להדגיש שכיום עדיין לא ברור לכמה זמן החסינות מהדבקה חוזרת תתמשך הלאה. האם לחודשים? האם לשנים? נושא זה נמצא במרכז תשומת הלב של מיטב המדענים.

עד כמה ניתן לסמוך על תוצאות בדיקות סרולוגיות?

ככלל, בדיקות סרולוגיות לזיהוי מחלה או לזיהוי נוגדנים נחשבות לאמינות. יחד עם זאת, לעיתים מתקבלות תוצאות שגויות. לדוגמה, כאשר אדם חלה בוירוס אחר שמעורר ייצור נוגדנים דומים. כמו כן, ישנם אנשים שבשל מערכת חיסון מוחלשת ייצרו רק מעט נוגדנים. כלומר הבדיקה עלולה לפספס את נוכחותם. על פי הראיות בדיקות סרולוגיות לקורונה נחשבות לאמינות במידה רבה, גם אם לא קיימת אמינות של 100 אחוזים.

IgG – סימן המטרה של הבדיקות הסרולוגיות לקורנה

לא מכבר הוחלט במשרד הבריאות להפעיל מערך של בדיקות סרולוגיות באמצעות קופות החולים. בצורה כזאת, כך התברר, ניתן יהיה להקיף אוכלוסייה נרחבת ולדעת מהו שיעור ההדבקה האמיתי באוכלוסייה. כך גם ניתן יהיה לדעת האם אכן הציבור הולך ומפתח חסינות עדר. חסינות שכזאת למעשה תוכל לפתור את בעיית הקורונה אפילו אם עדיין לא יפותח השנה חיסון לקורונה.

בשלב הראשון תילקח דגימת דם (סרום) מאוכלוסייה נבחרת. בעיקר אנשים הסובלים ממחלות רקע, אנשי צוות רפואי, בני גיל הזהב המתגוררים בבתי אבות או דיור מוגן. בהמשך יורחבו הבדיקות על מנת לקבל תוצאה של אחוזי הדבקה והחלמה, גם בציבור הכללי (באמצעות בחירת מדגמים נרחבים).

בדיקה סרולוגית לקורונה נועדה לזהות נוגדנים שנמצאים בדם לאחר הידבקות, אפילו כשעברו חודשים מרגע ההחלמה. בתוך דמם של הנדבקים נוצרים נוגדנים אשר מסייעים למערכת החיסון לזהות את הגופים הזרים. הנוגדנים יודעים להיצמד את הוירוס וכך הם מגבילים את יכולת התנועה וההתרבות. כמו כן גם מאפשרים לתאים הלבנים להגיע ולחסל את הנגיף. ישנם נוגדני IgM לצד נוגדני IgG שנשארים בדם לאורך זמן. הם אלה שמעניקים את הזיכרון החיסוני ואותם הבדיקות אמורות לזהות.

מקורות ולקריאה נוספת:
https://www.cdc.gov/coronavirus/2019-ncov/lab/serology-testing.html
https://www.healthline.com/health/serology

ראו גם:

זה מה שצריך לדעת על חיסוני הקורונה

>