דיכאון חורף – למה זה קורה?

מפעם לפעם, ירידה במצב רוח היא חלק טבעי מהחיים. אבל כאשר חווים דיכאון למשך תקופה ארוכה, הוא כבר מוגדר כבעיה ואף מצב פסיכיאטרי. עם זאת, קיימים מצבי ביניים, שבהם ניתן להגדיר אדם כסובל מדיכאון זמני, תת קליני. דוגמה למציאות כזאת, שחובקת אנשים רבים נקראת דיכאון חורף. למה זה קורה, האם התופעה נפוצה בישראל ואיך אפשר להתמודד.

מהי השכיחות של דיכאון חורף בארץ?

דיכאון חורף מאפיין אנשים שמרגישים ירידה משמעותית וקבועה במצב רוח, כאשר הימים הולכים ונעשים קצרים. כאשר החורף מגיע ומקצר את שעות האור. בארץ, דיכאון חורף בצורתו הקשה יותר איננו נפוץ. הוא נפוץ הרבה יותר במדינות צפוניות כדוגמת ארצות סקנדינביה או צפון אמריקה. ובכל זאת, ירידה מאובחנת במצב הרוח בעונת החורף בהחלט מורגשת היטב גם אצלנו. יש המגדירים זאת כדכדוך חורפי. ההערכות מגלות כי אחד מכל שני אנשים חווה בחורף תחושה של ירידה ברמת האנרגיה, עייפות יתר, מצב רוח שפוף, קושי להתעורר בבקרים.

במצבים הקשים יתר, של דיכאון חורף של ממש, הסימפטומים עשויים להטריד הרבה יותר. ידועים מקרים של דיכאון ממשי, שכולל הסתגרות בבית והתנתקות ממגע חברתי. ירידה בתיאבון או לחילופין, התקפי זלילה רגשית. ירידה בלימודים וקושי להתרכז או לשמור על מיקוד. מדווח אפילו על עליה מספרית במקרי האובדנות.

כיצד פסיכולוגים מסבירים את תופעת דיכאון החורף?

פסיכולוגים נוהגים לכנות את הדיכאון החורפי "SAD", כלומר הפרעה רגשית עונתית. אך לא מדובר למעשה בעניין פסיכולוגי המנותק ממה שעובר הגוף. ההסברים המובילים כיום לוקחים אותנו למערכת ההורמונלית. כאשר אנו חווים ירידה באור השמש, משפיעה הירידה בשעות האור על המנגנונים שמסדירים את השינה והעירות שלנו. סרוטונין ודופמין, האחראים במידה רבה לשביעות רצון ומצב רוח טוב, מופחתים. אך לעובדות הללו יש להוסיף גם היבטים התנהגותיים. דווקא הנטייה להסתגר בפנים ולהמעיט בפעילות או במפגשים חברתיים מעצימה את האפקט. כלומר, נוצר מעגל שמזין את עצמו ומוסיף לתחושת הנכאים.

איך ניתן להתמודד דיכאון חורף ולחיות איתו בשלום?

המחקר הרב שעוסק בבעיית הדיכאון הניב לא מעט פתרונות, ולא רק תרופתיים. חלק מהפתרונות שמתאימים להפרעת דיכאון כללי או לדיכאון קליני יכולים להועיל גם במצבי הדיכאון החורפי. בנוסף, גם הקפדה של שגרה פעילה נושאת עימה תועלת מרובה. לסובלים מירידה במצב הרוח, בעונת החורף, כדאי להכיר את הפתרונות הבאים:

• פעילות גופנית – השפעת הפעילות הנמרצת על שיפור מצבי הרוח נכונה בכל עונה. במיוחד בחורף, לפעילות שמזרימה את הדם וגורמת להפרשה של הורמוני מצב רוח טוב, חשיבות עוד יותר גבוהה. בנוסף, אם מקיימים פעילות גופנית בקבוצה, האפקט החברתי מביא לשיפור נוסף.
• חשיפה לאור – נסו לחשוף את עצמכם לאור, בחוץ. אפילו חצי שעה ביום של חשיפה לאור השמש מביאה לשיפור בפעילות ההורמונלית ושיפור מצב הרוח. במדינות שבהן שעות האור מועטות, מומלץ אף לקיים חשיפה לאור על בסיס תאורה מלאכותית המדמה אור שמש.
• תזונה המבוססת על אוכל מחמם ולא אוכל כבד – מאכלים מחממים כגון תבשילים או מרקים משפרים את מצב הרוח. אך לא כדאי להגזים בצריכת מזון כבד. אוכל כבד מביא לתחושה ישנונית. יש להיגמל מפחמימות ריקות  כמו גם להיגמל מסוכרים, ממתקים, מביאים לירידה במצב הרוח לאחר שרמת הסוכר בדם צונחת. עדיפות פחמימות מורכבות ומאכלים עתירי חלבון וכן פירות טריים וירקות.
  פעילות חברתית משפרת את מצב הרוח ונאבקת בבדיקות המעיקה. אם שום דבר לא עוזר כדאי לשלב גם טיפול תרופתי המבוסס על תרופות נוגדות דיכאון.

>