מחקר חדש קובע: כושר גופני משפר את מצב הרוח
כבר שנים ארוכות שמדריכי כושר גופני מכל התחומים ממליצים לתלמידיהם להקפיד על אימונים מדי יום. אבל עכשיו מחקר חדש מוכיח עד כמה כושר גופני הוא חשוב- לא רק בשביל לשמור על הגזרה ועל בריאות הגוף אלא גם כדי לשמור על מצב הרוח.
5 דקות בחיק הטבע
המחקר, שנערך על ידי כתב העת המדעי Environmental Science & Technology, מביא הוכחות לכך שפעילות גופנית קצרה, בת מינימום 5 דקות ביום, משפרת את מצב הרוח באורח משמעותי.
חשוב לציין שהמחקר בדק רק פעילויות שנעשות בחיק הטבע, בין אם בפארקים טבעיים או בפארקים עירוניים, ולפיכך קשה להסיק אם אותו משך פעילות יגרום להשפעה דומה גם אצל מי שמתאמן בעם קבוצה בחדר כושר, או במסגרת אימון כושר אישי, עם מאמן צמוד.
זאת מכיוון שלאור השמש ישנה השפעה על שיפור מצב הרוח, השפעה שהוכחה כבר במחקרים קדומים. בנוסף, ניתן לשער שגם להימצאות במרחב הפתוח בסביבת אנשים אחרים יכולה להיות השפעה חיובית.
החוקרים מציינים כי המקומות שלהם נודעה ההשפעה החיובית ביותר על שיפור מצב הרוח, הם מקומות המשלבים מים וצמחיה, כמו גדות נחלים או פארקים ובהם אגם או נחל.
בין הפעילויות שנבדקו במחקר:
- רכיבה על אופניים
- גינון בגינה
- דיג
- הליכה בחוץ
- ריצה בחוץ
- רכיבה על סוסים
מבין כלל הנבדקים, נמצא כי מי שהושפע ביותר מהפעילות בטבע היו צעירים ואנשים שזקוקים לטיפול פסיכולוגי. ישנם גם משתנים נוספים הקשורים במידת שיפור מצב הרוח. כך למשל, מחקר אחר הוכיח כי מי שמתאמן בקביעות בספורט הראה רמה גבוהה יותר של שיפור מצב הרוח לעומת מי שעוסק בספורט מדי פעם.
שינויים הורמונאליים ושינויי טמפרטורה
ההשפעות הנפשיות של פעילות גופנית מתחלקות להשפעות לטווח קצר והשפעות לטווח ארוך. השפעות לטווח קצר: תחושת סיפוק, עירנות, מרץ, תחושת אופוריה, הפחתת כאבים וכן ירידה ברגשות שליליים כמו כעס או דכאון.
פעילות גופנית יכולה להועיל במיוחד במקרים של דכאון לאחר לידה. הפעילות הגופנית גורמת לאישה לחוש כי היא מקבלת חזרה את השליטה על גופה ובכך גם על חייה.
השפעות לטווח ארוך – הפחתת חרדה ושיפור מצב הרוח
חוקרים רבים ניסו להסביר את השפעת הכושר הגופני על מצב הרוח. "תאוריית ההסחה" למשל, שבה מאמינים רבים מחסידי פסיכולוגיית הספורט, טוענת כי העיסוק הספורטיבי מאפשר הסחה מגורמי הדחק (סטרס) היומיומיים, ולפיכך הספורט גורם להנאה ותחושות חיוביות.
במחקר שהשווה בין ספורט לתחביבים אחרים, נמצא כי תחביבים אחרים- שלכאורה מספקים גם הם הסחה מטרדות היום יום- לא שיפרו באותה מידה את מצב הרוח, ולפיכך נראה כי בכל זאת בפעילות ספורטיבית ישנו דבר נוסף.
ישנן תאוריות מורכבות יותר, העוסקות בשינויים הגופניים בעקבות הספורט. ידוע שבעקבות ספורט ישנה עלייה בטמפרטורת הגוף, שבעקבותיה חלים שינויים בהפרשה של הורמונים ונוירוטרנסמיטורים שונים, ולכן במקרים רבים משמש הספורט ככלי טיפולי במוגבלויות שונות ובקשיים חברתיים של ילדים ומבוגרים.
ישנם חוקרים המאמינים שהעלייה בטמפרטורה גורמת לשינוי במצב הרוח ("התאוריה התרמוגנית") וישנם המאמינים כי הסיבה נעוצה דווקא בשחרור מוגבר של ההורמון B אנדרופין, שמסייע לתחושת הרגיעה ("תאוריית האנדורפינים"). אותו הורמון משתחרר מבלוטת יותרת המוח (בלוטת ההיפופיזה), מופרש אל הדם ובהמשך מגיע אל תאי המוח.
ככל הנראה עליית הטמפרטורה במהלך הפעילות הגופנית מאפשרת חדירה טובה יותר של החומר אל המוח, וכמו כן עליית חומצת החלב בשרירים בעקבות הפעילות הגופנית מגבירה את רמת ה- B אנדרופין.
להורמון זה ישנן השפעות קצרות טווח, הכוללות תחושת אופוריה ושיכוך כאבים, וכן השפעות ארוכות טווח על שיפור מצב הרוח, הרגיעה והפחתת לחץ וחרדה.
ישנם חומרים נוספים שמשתחררים בשעת פעילות גופנית, כגון קורטיזון ומונו אמינים כדוגמת דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין. גם לחומרים אלה השפעות ישירות ועקיפות על מצב הרוח, וככלל ניתן לומר כי שילוב של מספר גורמים גופניים הנובעים מהפעילות הספורטיבית מביאים לשחרור מתחים ושיפור מצב הרוח באופן משמעותי. ניתן להסתייע במהלך ההליכה במד צעדים, אשר סופר את הצעדים אותם האדם עושה במהלך הליכתו ובכך מעודד פעילות גופנית.
ראו גם:
טיפול תרופתי או פעילות גופנית – מה עדיף?
>
