לחץ תוך גולגולתי (ICP) הוא הלחץ בתוך הגולגולת ולכן גם של רקמת המוח והנוזל השידרתי (CSF). לגוף יש מנגנונים שונים שבו הוא שומר על יציבות ICP, עם לחצי CSF משתנים בכ -1 מ"מ כספית במבוגרים. לחץ מוגבר של CSF מושפע משינויים פתאומיים בלחץ האאורטלי ושינויים בכלי הדם.
ICP נמדד במילימטר כספית. במנוחה, הוא בדרך כלל 7-15 מ"מ כספית בשכיבה. שינויים ב ICP מיוחסים לשינויים בנפח באחד או יותר מהמרכיבים הכלולים בגולגולת.
לחץ תוך גולגולתי מוגבר פתאומי הוא מצב חמור ומסכן חיים. תוצאות טיפול מהירות מהוות פרוגנוזה טובה יותר. אם הלחץ המוגבר דוחף מבני מוח חשובים וכלי דם הוא עלול להוביל לבעיות חמורות, קבועות ואף מוות .בדרך כלל מצב זה לא ניתן למניעה. במידה וישנם כאבי ראש מתמשכים, ראייה מטושטשת, שינויים ברמת הערנות, בעיות נוירולוגיות או התקפים, יש לקבל עזרה רפואית בהקדם האפשרי.
מהו הסימפטומים?
הסימפטומים של לחץ תוך גולגולתי בקרב תינוקות עלולים לכלול התנמנמות, מרפס בולט והקאות.
בקרב ילדים גדולים יותר ומבוגרים, עלולים להופיע שינויי התנהגות, תודעה ירודה, כאב ראש סימפטומים נוירולוגיים כמו חולשה, חוסר תחושה, בעיות בתנועת העין וראייה כפולה. כמו כן, עלולים להופיע הקאות והתקפים אפילפטיים.
מהם הגורמים ללחץ תוך גולגולתי?
לחץ תוך גולגולתי מוגבר יכול להיות בגלל עלייה בלחץ של נוזל השדרה או עקב עלייה בלחץ התוך מוחי עצמו. לחץ זה עלול להיגרם על ידי גידול, דימום לתוך המוח או נפיחות במוח עצמו. עלייה בלחץ התוך גולגולתי היא בעיה רפואית רצינית, מכיוון שהלחץ עלול לגרום לנזק מוחי באמצעות הפעלת לחץ על מבנים חשובים במוח והגבלת זרימת הדם למוח .
תנאים רבים יכולים להגביר את הלחץ התוך גולגולתי, כמו קרע מפרצת ודימום תת-עכבישי, גידול במוח, דלקת קרום המוח, פגיעת ראש, הידרוצפלוס, שטף דם סאבדוראלי ושבץ.
גורמי סיכון
גורמי סיכון ידועים אשר עלולים לגרום ללחץ תוך גולגולתי הם: זיהומים, גידולים, אנשים אשר עברו שבץ ראשוני, חולי אפילפסיה כרוניים לא מטופלים, פגיעה מוחית כתוצאה מטראומה מקומית (למשל לאחר תאונת דרכים) וחולי דלקת קרום המוח. לחץ תוך גולגולתי עלול להיות אדיופתי, כלומר ממקור לא ברור.
פעמים רבות, לחץ זה נצפה בקרב נשים בעלות עודף משקל בשנות העשרים לחייהן. המומחים לא מבינים באופן מלא את הקשר בין משקל עודף ו-ICH , אולם ירידה במשקל יכולה לעתים לעזור להפחית את הסיכון.
לחץ תוך גולגולתי לא מוסבר עלול להיות גם קשור לבעיות הורמונים – כגון מחסור בוויטמין D, תסמונת קושינג והיפופאראתירואידיזם. כמו כן, תרופות מסוימות כמו טטרציקלינים, סטרואידים וגלולות למניעת הריון, אנמיה מחוסר ברזל ,אי ספיקת כליות כרונית וזאבת עלולים גם הם להוות סיכון מוגבר.
אבחון לחץ תוך גולגולתי
האבחנה תיעשה בדרך כלל, ליד מיטתו של החולה בחדר מיון או בבית חולים. רופאי הטיפול הראשוניים יוכלו לזהות תסמינים מוקדמים של לחץ תוך גולגולתי מוגבר כמו כאבי ראש, פרכוסים או בעיות אחרות במערכת העצבים.
סריקת MRI או CT של הראש תקבע, בדרך כלל, את הגורם ללחץ התוך גולגולתי ותאשר את האבחנה .את הלחץ ניתן למדוד באמצעות בדיקת ניקור מותני, או באופן ישיר על ידי שימוש במכשיר דרך הגולגולת שמוכנס לאזור חלול במוח.
לחץ תוך גולגולתי מוגבר פתאומי מוגדר כמצב חירום. האדם יטופל ביחידה לטיפול נמרץ של בית החולים, והצוות הרפואי ימדוד ויעקוב אחר הסימנים הנוירולוגים החיוניים של המטופל, לרבות טמפרטורה, דופק, קצב נשימה ולחץ דם.
כיצד מטפלים?
הטיפול עשוי לכלול: תמיכה נשימתית, ניקוז של הנוזל השדרתי אשר יגרום ללחץ נמוך יותר במוח, תרופות להפחתת נפיחות, הסרת חלק מהגולגולת. אם הלחץ נגרם מגידול, דימום או בעיה אחרת הטיפול יהיה ממוקד יותר.
אולי יעניין אותך גם:
תסמונת סוסק: מה גורם לתסמונת? במה היא פוגעת? ועד כמה תסמונת סוסק נדירה?
>
