סימון מוצרי המזון – המדריך המלא

לא בכל יום אנו עדים לרפורמה חשובה וטובה, שמאפשרת לנו לחיות חיים בריאים יותר, בפחות מאמץ. אך בראשית 2020 נכנסה לתוקף רפורמה שכזאת. הכירו את רפורמת סימון מוצרי המזון, מה זה אומר, איך היא תשפיע עלינו, כיצד היא השפיעה על יצרני המזון והאם יש עליה ביקורת שכדאי להכיר.

אז מהי רפורמת סימון מוצרי המזון שהושקה ב-2020?

הציבור הרחב מכיר בחשיבות התזונה הנכונה לשמירה על הבריאות. ובכל זאת, צריכת המזונות הלא בריאים עודנו גבוהה, אפילו מאוד. רפורמת סימון מוצרי המזון, 2020, נועדה להעניק לציבור כלי פשוט, ברור וטוב, להבחנה במוצרי מזון פחות בריאים. משרד הבריאות הגדיר סף מסוים של מרכיבים, שצריכה מוגזמת שלהם מעלה סיכוי לתחלואה. המרכיבים שנבחרו הם מלח (נתרן), סוכר ושמן (שומן רווי). במשרד הבריאות הגדירו רמת סף שמעבר לה המוצר יחויב בסימון.

הכללים הם כדלהלן:

• רמת מלח גבוהה מוגדרת כ-500 מ"ג נתרן במאה גרם מוצר מזון מוצק או 400 מ"ג במוצר מזון נוזלי. הסימון – מדבקה אדומה שמדגישה: נתרן בכמות גבוהה.
• רמת סוכרים גבוהה מוגדרת כ-13.5 גרם סוכר למאה גרם מזון מוצק (5 גרם ב-100 מזון במצב נוזלי). הסימון – מדבקה אדומה שמדגישה: סוכר בכמות גבוהה.
• רמת שומנים מוגדרת כ-5 גרם במזון מוצק או 3 גרם במזון נוזלי, על כל 100 גרם או 100 מיליליטר. הסימון – מדבקה אדומה שמדגישה: שומן רווי בכמות גבוהה.
• מוצרים שנחשבים לבריאים במיוחד בקטגוריה, יישאו סימונים ירוקים.
• בהמשך, ככל הנראה בשנת 2021 יוקשחו כללי הרפורמה. כלומר גם מוצרים שמכילים למשל 400 מ"ג נתרן, 10 גרם סוכר או 4 גרם שומן רווי יחויבו לשאת את הסימון.

כיצד מעריכים שהרפורמה תשפיע על הציבור?

ההערכות הן כי הרפורמה תסייע לציבור לצרוך מזון בריא יותר ולהפחית בצריכת מזונות לא בריאים או מזונות מעובדים. לא רק בצריכת חטיפים או ממתקים אלא גם במזון שנתפס כבריא, למרות שהוא מכיל תכולה גבוהה של מרכיבים שלא כדאי להרבות בהם. כך למשל, אפילו צריכת מוצרי חלב כמו גבינה דלת שומן, נכנסו לקטגוריית המוצרים המסומנים. אפילו קורנפלקס, למרבה ההפתעה, מסומן על פי הרפורמה. במשרד הבריאות מקווים כי אנשים ינצלו את האפשרות להשוות בין מוצרים דומים או בין קטגוריות מזון דומות. כך סל הבריאות של הציבור ישתנה ויכלול יותר מוצרים בריאים ופחות מוצרים שאינם כאלה.

כיצד יצרני המזון נערכו ליישום הרפורמה?

מבחינת נהלים, יצרני המזון והיבואנים קיבלו הגדרות מאוד מסודרות, אילו סימנים להדפיס על מוצרי המזון השונים. הוגדר מהו הגודל של הסימון וכי הוא צריך להופיע במקום בולט על האריזה. נקודה חיובית שכבר כיום ניתן להצביע עליה – יצרנים רבים עשו מאמץ לשנות את מרכיבי המוצר בשלל מוצרי מזון. זאת מתוך שאיפה שלא להכניס יותר מדי מוצרים לתוך קטגוריות הסימונים האדומים.

הביקורת על רפורמת סימון המוצרים

לצד התשבחות שמגיעות ובצדק ליוזמי הרפורמה, כדאי להשמיע גם את הביקורות הקיימות.

• בחלק מהמוצרים, עיצבו היצרנים אריזות חדשות שקצת מטשטשות מבחינה ויזואלית את קיומן של מדבקות הסימון האדומות.
• ההנחה שכל מוצר שאיננו מסומן באדום הוא בריא איננה נכונה ואף מטעה.
• הרבה מרכיבים שאינם בריאים ושמומלץ להפחית בצריכתם אינם חלק מהרפורמה הנ"ל. לדוגמה, צבעי מאכל או ממתיקים מלאכותיים.
• הסף שמוגדר למרכיבי נתרן, סוכר או שומן איננו חד משמעי. האם מוצר שמכיל 560 מ"ג נתרן בהכרח פחות בריא ממוצר שמכיל 490 מ"ג נתרן, ולכן איננו מסומן? לא בהכרח.

הרפורמה, אם כן, טובה וראויה אך איננה מושלמת. הקפידו על מה שעולה על צלחתכם וקראו היטב את רשימת המרכיבים בכל מוצר שאתם בוחרים.