מקור המילה ספירומטריה בשפה היוונית, שבה משמעות המילה "ספירו", היא נשימה ואילו משמעות המילה "מטריה" היא מדידה. הבדיקה משמשת הן לבירור תסמינים במערכת הנשימה והן לצורכי מעקב אחרי תפקודי הריאות בחולים הסובלים ממחלות נשימתיות שונות. הבדיקה מאפשרת לאבחן שתי קבוצות מרכזיות של הפרעות להלן:
- הפרעות רסטרקטיביות, הפוגעות ביכולת ההתרחבות של הריאות – כך לדוגמה השמנה חמורה וקיצונית או עקמת, יכולות לגרום להפרעת נשימה רסטרקטיבית (הפרעה רסטרקטיבית חוץ ריאתית) אך גם פיברוזיס ריאתי יכולה לגרום להפרעה מסוג זה (הפרעה רסטרקטיבית ריאתית).
- מחלות חסימתיות – מחלות הגורמות לירידה בזרימה של האוויר הננשף מהריאות. מצב זה מאפיין למשל את מחלת האסטמה ואת מחלת חסמת הריאות.
מתי הבדיקה מתבצעת?
בדיקת ספירומטריה נכנסת לתמונה כאשר הרופא חושד שהמטופל סובל ממחלה מסוימת במערכת הנשימה, שמצריכה בירור ואבחון. כך לדוגמה תסמינים נשימתיים כמו למשל שיעול ממושך או קוצר נשימה כרוני, יכולים להצריך הפנייה לבדיקת ספירומטריה.
לעתים יש להפנות את המטופל לבדיקה, גם אם אינו חש בתסמינים קליניים וזאת כיוון שבמקרים מסוימים הרופא מזהה סימנים מיוחדים המהווים עדות למחלה ריאתית או נשימתית כלשהי בבדיקה קלינית, שהמטופל לא מודע אליהם.
הבדיקה משמשת גם כן לצורך מעקב אחרי תפקודי הנשימה בקרב חולים במחלות ריאה כמו לדוגמה בקרב חולי COPD. במקרים מסוימים ישנו חשד לנזק ריאתי, גם ללא נוכחות תסמינים, כמו לדוגמה במצב שבו אדם נחשף במשך שנים רבות לחומרים מסוכנים במסגרת עבודתו. גם במצבים האלו ניתן לשלוח את המטופל לבדיקת ספירומטריה על מנת לשלול נזקים במערכת הנשימה.
כיצד מבוצעת הבדיקה?
על מנת שניתן יהיה למדוד את נפח האוויר הננשף מהריאות של הנבדק, עליו למלא את ריאותיו כפי יכולתו ולאחר מכן לנשוף בעוצמה לתוך צינור המחובר למערכת עיבוד ממוחשבת. סך הכול עליו לנשוף במשך שש שניות רצופות לפחות ולא להפסיק לנשוף עד שריאותיו מרוקנות לחלוטין מאוויר. בדרך כלל יש לחזור על שלב זה כשלוש פעמים על מנת לוודא את אמינות התוצאות.
במקרים מסוימים, בהתאם לצורך, הנבדק יתבקש ליטול תרופה להרחבת הסמפונות ולחזור לאחר זמן מה על הבדיקה מספר פעמים נוספות, על מנת לברר האם הוא סובל מהיצרות של הסמפונות, מה שיכול להצביע על מחלת האסטמה.
סך הכול הבדיקה הקצרה נמשכת כעשר דקות ואם ישנו צורך ליטול תרופה להרחבת הסמפונות, הרי שמשך הבדיקה מן הסתם ארוך יותר, ועומד על כחמישים דקות (עשרים דקות עבור הבדיקה הראשונה והשנייה וחצי שעת המתנה בין הבדיקות).
לאחר הבדיקה ייתכן כי הנבדק יופנה בהתאם לצורך להמשך בירור ולבדיקות נוספות כמו לדוגמה CT חזה, צילום חזה, בדיקת נפח הריאות ועוד.
מה הן תופעות הלוואי של הבדיקה?
בדיקת ספירומטריה היא בדיקה לא פולשנית ולא מסוכנת עבור רוב האנשים. עם זאת, מאחר והיא כרוכה בהוצאת אוויר במאמץ, הרי שהיא בכל זאת גורמת להגדלה זמנית של הלחץ בבית החזה, בעיניים ובבטן.
אי לכך, ייתכן כי הרופא ימליץ להימנע מהבדיקה עבור מטופלים שסובלים למשל מתעוקת לב לא יציבה, שעברו לאחרונה ניתוח בטן או ניתוח עיניים, שעברו אירוע מוחי או התקף לב ועוד. כמו כן, הבדיקה לא מומלצת עבור מטופלים שסבלו משיעול עם ליחה דמית לאחרונה על רקע לא ברור.
אם לאחר הבדיקה מופיעים כאבים חזקים בבטן, בחזה או בעיניים ואם מתרחשת החמרה ניכרת בקוצר הנשימה או מתפתחות הפרעות ראייה שלא הופיעו קודם לכן, מומלץ מאוד לפנות בדחיפות לבדיקה רפואית.
>
