וירוס הרוטה הוא הנגיף המרכזי האחראי לשלשולים חריפים בקרב ילדים ופעוטות.
ההערכות הן שכל אדם באשר הוא נחשף לנגיף לפחות פעם אחת עד הגיעו לגיל חמש שנים, אך בכל פעם שמתרחשת חשיפה נוספת, התסמינים חמורים פחות מהפעם הקודמת. לפיכך ההדבקה הראשונה מובילה לתסמינים הקשים ביותר ובקרב מבוגרים חרף ההדבקה לרוב לא יופיעו תסמינים כלל.
ישנם שבעה מינים שונים של הנגיף שמסומנים באותיות A-F כשהמין הנפוץ ביותר הוא וירוס רוטה A שאחראי לבדו ליותר מתשעים אחוז ממקרי ההדבקה בנגיף זה בעולם.
מה הם התסמינים של ההדבקה בנגיף הרוטה?
הנגיף גורם למחלה בשם גסטרואנטריטיס שיכולה לבוא לידי ביטוי במגוון דרגות חומרה, החל ממחלה קלה מאוד ועד מחלה קשה ביותר. היא מתאפיינת בחום, הקאות ושלשולים שמופיעים יומיים אחרי ההדבקה.
לרוב התסמין הראשון יהיה הקאות ויומיים אחרי כן יופיעו השלשולים. השלשולים בדרך כלל נמשכים בין ארבעה לשמונה ימים כשבמהלך תקופה זו הסיכון להתייבשות גדול יותר מאשר בשלשולים על רקע של זיהום חיידקי.
ברחבי העולם הולכים לעולמם למעלה מחצי מיליון חולים מתחת לגיל חמש שנים כתוצאה מההידבקות על רקע של התייבשות.
כיצד הנגיף עובר לאדם בריא?
יום אחד לפני התחלת השלשול ושמונה עד עשרה ימים לאחר שהשלשולים מסתיימים החולים יכולים להדביק אנשים אחרים. הדרך השכיחה ביותר שבה הנגיף עובר מאדם חולה לאדם בריא היא על ידי הצואה המזוהמת בנגיף שחודרת לפיו של האדם הבריא.
גרם אחד בלבד של צואה של אדם שנושא את הנגיף במערכת העיכול שלו מכיל יותר מעשרה טריליון חלקיקים של הווירוס. על מנת שהמחלה תעבור לאדם בריא די בעשרה עד מאה חלקיקי וירוס סך הכול.
לפיכך, די בכך שבזמן החלפת החיתול של תינוק חולה ההורה נגע בכמות מזערית של צואה ומאוחר יותר האכיל את אחיו הפעוט של התינוק החולה והמחלה יכולה לעבור לאח הבריא ללא שום בעיה. בישראל רוב הילדים נדבקים בנגיף בין חודש נובמבר לחודש אפריל.
כיצד מאבחנים את המחלה?
את האבחנה מבצעים על סמך התסמינים הקליניים בשילוב עם בדיקת צואה. עם זאת, גם במידה והאבחנה מצביעה על כך שהשלשולים האופייניים להדבקה הם תוצאה של היחשפות לווירוס, אין בכך כדי לשנות את המהלך הטיפולי ולכן הבדיקה מיועדת בעיקר כדי לשלול פתולוגיות אחרות שהיו יכולות לבוא לידי ביטוי בשלשולים.
כיצד מטפלים במחלה?
הטיפול במחלה לא מיועד להביא לחיסול של הנגיף אלא להחזיר לחולים את הנוזלים ואת המלחים שאבדו להם. במקרים מסוימים ניתן להחזיר את הנוזלים באופן ביתי אך לא אחת ישנו צורך לאשפז את החולה בבית חולים על מנת לספק לו נוזלים בעירוי ורידי או באמצעות זונדה.
חשוב מאוד לציין שבעוד ששיעורי התמותה מהמחלה זהים בין מדינות מפותחות למדינות לא מפותחות, הרי ששיעורי התמותה שונים לחלוטין. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבעוד שאמצעים סניטריים שמיועדים למלחמה בחיידקים ובטפילים אינם מצליחים למנוע הדבקה בנגיף, טיפול מוקדם ויעיל בהחלט יכול למנוע תמותה.
הזכרנו בתחילת מאמר זה שמדי שנה הולכים לעולמם כחצי מיליון חולים, אך רק כדי לסבר את האוזן נציין שבמדינות מפותחות כמו למשל ארצות הברית, מספר זה לא משקף את המציאות נאמנה כיוון שבארצות הברית כולה הולכים לעולמם כתוצאה מההדבקה בנגיף פחות מארבעים חולים מדי שנה בלבד.
המשמעות של כל האמור לעיל היא שעל ידי זיהוי התסמינים בזמן ועל ידי מתן נוזלים ומלחים מוקדם ככל האפשר ניתן למנוע את התמותה מהמחלה.
האם קיים חיסון למחלה?
בשנת 2010 נכנס לסל התרופות הישראלי חיסון נגד הווירוס שנקרא רוטהטק. החיסון ניתן דרך הפה בשלוש מנות. המנה הראשונה ניתנת בין גיל שישה שבועות לארבעה עשר שבועות ושישה ימים ובמידה ומאחרים את המועד לא ניתן לחסן עוד את התינוק. את המנה השנייה נותנים בהפרש של חודשיים מהמנה הראשונה ואת השלישית חודשיים מהמנה השנייה.
חשוב להיות ערים לתופעות לוואי לחיסון שעלולות להעיד על מצב חירום רפואי. בעוד שחוסר תיאבון, כאבי בטן, הקאות, שלשול ופריחה הן תופעות לוואי שלרוב חולפות תוך זוג יממות ואין בהן כדי לעורר דאגה, הרי שקשיי נשימה, נפיחות בלשון או בשפתיים, פריחה מפושטת ושיעולים כבדים הן תופעות לוואי שמעידות על כך שנוצרה תגובה אלרגית לחיסון ועל כן יש לפנות באופן בהול לקבלת טיפול רפואי.
>
