שלפוחיות הן שקים קטנים המלאים נוזל מתחת לעור. הנוזל יכול להיות צלול, עכור או דמי. גודל השלפוחיות משתנה ויכול להיות מאוד קטן ועד גודל של מספר ס"מ.
גורמים לשלפוחיות
קיימים גורמים רבים היכולים לגרום לשלפוחיות. בכדי להבדיל בין הגורמים השונים ולהגיע לאבחנה הנכונה יש לאפיין את השלפוחיות על פי מאפיינים נוספים.
אלה כוללים את מיקום השלפוחיות על פני העור, האם הם ממוקמים, או מפושטים? האם הם רק באזורים החשופים לשמש? כמו כן, חשוב לברר האם ריריות, כגון הפה מעורבות. מה גודלם של השלפוחיות? האם הן כולן דומות או שהן בשלבי התפתחות שונים? מה גיל החולה? האם החולה נחשף לאדם חולה בזמן האחרון או החל לקחת תרופה חדשה לאחרונה?
ניתן לקבץ את הגורמים למספר קבוצות עיקריות.
זיהומים
קבוצה אחת הינה זיהומית. ישנם מספר זיהומים היכולים לגרום לשלפוחיות בעור. דוגמא אחת הינה אבעבועות רוח. מחלה זו בדרך כלל מופיעה בצורה מפושטת בילדים. המחלה נגרמת על ידי ווירוס וניתן למנוע אותה כיום עם חיסון.
לאחר שאדם חלה פעם אחת, נדיר שיחלה שוב באבעבועות רוח אך תיתכן הופעה מקומית של המחלה במבוגרים שנקראת שלבקת חוגרת. דוגמא נוספת הינה הרפס שיכולה לגרום למחלה מקומית בעור. גם אימפטיגו (Impetigo) שנגרמת כתוצאה מזיהום על ידי חיידק בעור מופיעה כשלפוחיות.
מחלות אוטיאימוניות
קבוצה נוספת כוללת מחלות אוטואימוניות, מחלות בהן מערכת החיסון יוצאת מאיזון ופוגעת בגוף. דוגמא למחלה מקבוצה זו הינה פמפיגוס. במחלה זו נפגע הקשר בין התאים של העור ונוזל משתחרר ביניהם וגורם לשלפוחית. בנוסף ישנן תרופות שונות שלעיתים גורמות לתגובה קשה של מערכת החיסון כלפי המטופל וגורמות לשלפוחיות מפושטות בכל הגוף למשל מחלת סטיבן ג'ונסון.
מחלות הקשורות בחשיפה לחומרים מגרים
קבוצה נוספת כוללת מחלות הקשורות בחשיפה לחומרים מגרים. בתוך קבוצה זו נכללים כוויות שמש וכן כוויות כימית מחומרים שונים כגון חומרי ניקוי או רעלנים מצמחים. גם פגיעה מכנית למשל על ידי נעל שלא מתאימה לרגל יכולה לגרום לשלפוחיות.
אלרגיות
קבוצה נוספת כוללת תגובות אלרגיות. בקבוצה זו נכללות מחלות כגון Atopic Dermatitis – אסטמה של העור. במחלה זו חולים סובלים מתגובה עורית כאשר הם נחשפים לחומרים אליהם הם אלרגיים לאו דווקא במגע ישיר עם העור.
מהם התסמינים?
שלפוחיות יכולת לגרום לתסמינים שונים, בתלות במחלה הגורמת להם. חולים יכולים שלא להרגיש כלל את השלפוחיות אך ייתכן לעיתים בין השאר גרד עז, כאב, חום ואודם מסביב לשלפוחיות וחום גוף גבוה.
מתי לפנות לרופא?
בכל הופעה של שלפוחית לא מוסברת, למשל כזו שלא נגרמת מחשיפה לחומר כימי או פגיעה מכאנית כמו מנעל לא מתאימה רצוי לפנות לרופא לבירור הגורם לשלפוחית.
בחולים הסובלים מתסמינים בעקבות השלפוחית, בעלי חום גבוה, התקלפות העור, דיכוי חיסוני, חשד למחלה אוטואימונית או שלפוחיות שלא עוברות לאחר מספר ימים יש לפנות לרופא.
אבחנה
האבחנה על פי רוב מתבססת על תיאור הופעת השלפוחיות, מיקומן וכן על המראה שהלן בעיני הרופא. במקרים בהם יש צורך במידע נוסף ניתן לבצע בדיקות נוספות כמו בדיקות דם לחיפוש נוגדנים עצמיים וכן לבדוק את תוכן השלפוחית לקיום מזהמים שונים.
טיפול לשלפוחיות
הטיפול בשלפוחיות משתנה בהתאם לגורם. במחלות זיהומיות ניתן לטפל באנטיביוטיקה מקומית או בתרופות אחרות המתאימות לגורם המזהם כגון פטריה או ווירוס. במקרים של אבעבועות רוח מומלץ לקצוץ ציפורניים בכדי למנוע פציעה עצמית בעקבות גירוד וניתן גם למרוח חומרים המורדים את תחושת הגרד.
במחלות אוטואימוניות אפשר לתת תרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון סטרואידים. תרופות אלה ניתן לתת בצורה מקומית על ידי משחה לאזור המעורב או בצורה מערכתית דרך הפה או בעירוי. תרופות אלה מתאימות גם לחולים הסובלים מאלרגיה של העור לצד תרופות נוגדות אלרגיה כמו אנטיהיסטמיניים.
מניעה
כמו הטיפול גם המניעה קשורה בגורם לשלפוחיות. ניתן להתחסן מפני אבעבועות רוח ורצוי שלא לבוא במגע עם ילד חולה במידה ולא חליתם עד כה במחלה. אם חשיפה לשמש מגרה את העור יש להימנע מחשיפה מיותרת לשמש ולהתכסות בהתאם.
בזמן התעסקות בחומרים שיכולים לגרות את העור אפשר להשתמש בכפפות מגן וכן במסכה כדי למנוע שאיפה של אלרגנים. במידה והנעליים פוגעות בכף הרגל יש להימנע משימוש בנעליים לא מתאימות.
>
