השופכה היא החלק האנטומי במערכת השתן שמחבר בין פתח השופכה ממנו מופרש השתן מן הגוף לבין שלפוחית השתן שבה נאגר השתן.
ישנו מגוון רחב של גורמים שיכולים לגרום לדלקת השופכה והשכיחות של המחלה גבוהה יותר בקרב נשים עד פי חמישים מאשר בגברים.
הסיבה לכך נעוצה בעובדה שפתח השופכה בנשים ממוקם בסמיכות לנרתיק ולפי הטבעת בהם קיימים חיידקים רבים שעשויים לנדוד בקלות רבה לפתח השופכה ומשם להמשיך ולנדוד במעלה צינור השופכה.
המחלה פוגעת בנשים בעיקר בשלוש תקופות חיים. התקופה הראשונה היא תקופת הינקות המסתיימת בגיל ארבע שנים, השנייה בשלב שבו האישה מתחילה לקיים יחסי מין והשלישית היא לאחר הפסקת המחזור החודשי, בתקופה שבה מתרחשים שינויים מסוימים ברירית של הנרתיק.
מה הם הגורמים לדלקת השופכה בנשים?
את מכלול הגורמים שעשויים להביא להתפרצות המחלה בנשים נהוג לחלק לשני סוגים עיקריים. הסוג הראשון הוא דלקת שמקורה בזיבה והסוג השני הוא דלקת שמקורה לא בזיבה. כמו כן את הסוג שמקורו לא בזיבה נהוג לחלק לשני תת סוגים: דלקת שמקורה בזיהום של אורגניזמים מסוימים ודלקת שנוצרה כתוצאה מגורמים לא זיהומיים.
הגורמים המזהמים שיכולים להוביל לדלקת בשופכה הנשית רבים ומגוונים וכוללים בין היתר את האורגניזמים הבאים: כלמידיה טרכומטיס, נגיף ההרפס, קנדידה אלביקנס, מיקופלזמה של איבר המין ועוד. הגורמים הלא מזהמים יכולים להיות טראומה פיזית, גוף זר בשופכה, היצרות של השופכה, אלרגיה, היחלשות של מערכת החיסון ועוד. 50% מהמקרים הם תוצאה של הידבקות בכלמידיה.
מה הם התסמינים של דלקת השופכה בנשים?
במקרים מסוימים המחלה לא תבוא לידי ביטוי באופן תסמיני כלל אך במקרים אחרים התסמינים עלולים לכלול תחושת כאב בזמן מתן שתן או תחושת צריבה בדרגות חומרה משתנות, הרגשה של צורך דחוף להתרוקן שאינו תלוי במידת המלאות של שלפוחית השתן, הפרשה לבנה או הפרשה בצבע עכור בעלת מרקם צמיגי או ג'לטיני מאזור הנרתיק ועוד. במידה והדלקת בשופכה מערבת גם אזורים אחרים במערכת השתן כמו למשל את השלפוחית או את הכליות ייתכנו גם תסמינים נוספים כמו למשל הופעת דם בשתן או כאבים באזור המותן, האגן או הגב התחתון.
כיצד ניתן לאבחן את המחלה?
כאשר המטופלת סובלת מהתסמינים האופייניים לרוב מדובר על דלקת השופכה אך ישנה חשיבות גבוהה לבצע בדיקת מעבדה של השתן על מנת לאבחן את סוג הפתוגן שהביא להתפרצות המחלה כיוון שהטיפול משתנה בהתאם לגורם המחלה.
במידה ולא נמצאה נוכחות חיידקית בשתן יש להמשיך ולבדוק את הגורמים למחלה בעזרת בדיקות הדמיה של מערכת השתן שיכולות להדגים מומים אנטומיים בעיקר בילדות.
כיצד מטפלים במחלה?
הטיפול במחלה כולל שימוש באנטיביוטיקה שניתנת לרוב דרך הפה אלא אם כן מדובר על זיהום שהצליח להתפשט ולחדור למערכת השתן העליונה ולכליות. במקרים אלו נהוג לתת כמויות גדולות במיוחד של אנטיביוטיקה בעירוי ורידי. בנוסף ניתן לעשות שימוש בתרופות שונות שמטרתן להקל על תחושת הצריבה ועל תחושת הדחיפות בעת מתן שתן. כמו כן במידה וידוע הגורם הראשוני למחלה שאינו קשור לזיהום החיידקי כמו למשל היצרות של השופכה יש לטפל בו במקביל לטיפול האנטיביוטי.
מניעה של דלקת השופכה
בקרב נשים רבות כמו גם בקרב ילדות ופעוטות ממין נקבה המחלה מתפרצת באופן כרוני. במקרים אלו חשוב להקפיד על מספר כללי התנהגות על מנת להפחית את הסיכון לחלות במחלה ועל מנת להפחית את התדירות של ההידבקויות. להלן מספר דרכים בהן ניתן להפחית את הסיכון לחלות במחלה:
- יש לנגב את הישבן מכיוון פי הטבעת אחורנית ולא לכיוון הנרתיק כיוון שניגוב בכיוון ההפוך יכול לגרום להעברת חיידקי מעיים לפתח השופכה וממנו הם יכולים לנדוד במעלה צינור השופכה.
- מומלץ להימנע משימוש בתכשירים לניקוי הנרתיק או לבישום איברי המין הנשיים שכן תכשירים רבים יכולים לפגוע באיזון הטבעי של פלורת הנרתיק ולגרום לשגשוג של פתוגנים מסוימים על פני אחרים וכך להגדיל את הסיכון לחלות במחלה.
- לאחר הטלת צואה או מתן שתן חשוב מאוד לנקות היטב את אזור פתח השופכה.
- חשוב להימנע מהתאפקות במתן שתן.
- יש להקפיד על צריכת נוזלים מרובה במהלך היום.
- יש להקפיד על השתנה מיד לאחר קיום יחסי מין על מנת לשטוף את החיידקים שעשויים היו לחדור לצינור השופכה במהלך קיום היחסים.
>
