מחלת הלוקמיה היא מחלה ממאירה של תאי הדם השונים ושל הרקמות המייצרות את הדם, הכוללות את מח העצם ומערכת הלימפה. קיימים סוגים רבים של לוקמיה, וסוג המחלה נקבע בין היתר על פי סוגי התאים המעורבים בה. חלק מסוגי הלוקמיה נפוצים מאוד בילדים, בעוד חלק אחר נפוץ יותר דווקא במבוגרים.
התסמינים של לוקמיה
הביטוי של מחלת הלוקמיה משתנה בין אדם לאדם, והמחלה יכולה לגרום למגוון תסמינים הכוללים:
- חום וצמרמורות – חולי לוקמיה יכולים להתלונן על חום גבוה אשר אינו יורד ואין לו סיבה ברורה. פעמים רבות אבחנת הלוקמיה נעשית על פי חום ממושך, אשר אינו מגיב לאנטיביוטיקה או לתרופות אחרות והסיבה לו אינה ידועה.
- עייפות ואיבוד משקל – רוב חולי הלוקמיה יתלוננו על עייפות קשה ועל ירידה משמעותית במשקל, האופיינית למחלות סרטניות נוספות.
- הזעה לילית – תלונה אופיינית מאוד ללוקמיה היא הזעה לילית, ואנשים הסובלים מלוקמיה ידווחו על הזעה קיצונית אשר דורשת החלפת בגדים וסדינים באמצע הלילה.
- הגדלת קשריות לימפה, כבד וטחול – מכיוון שהמחלה קשורה למערכת ההמטופוייטית אשר כוללת את קשריות הלימפה הכבד והטחול, היא יכולה להתבטא בהגדלה שלהם.
- דימומים – לעתים הביטוי של הלוקמיה מופיע כדימומים, המתבטאים לרוב כנקודות אדומות על העור, דימום בזמן צחצוח השיניים ושריטות רבות (הסיבה לכך היא לרוב פגיעה בטסיות הדם).
מה גורם ללוקמיה?
הסיבה להופעת הלוקמיה עדיין אינה ברורה, וככל הנראה מדובר בשילוב של מוטציות גנטיות עם פקטורים סביבתיים. לוקמיה מופיעה לאחר שמוטציה גנטית גרמה להפרעה בהתמיינות תאי דם מסוימים, אשר גורמים כתוצאה לפגיעה בתפקוד מח העצם ופגיעה בדם הפריפרי. גורמי הסיכון העיקריים ללוקמיה הם היסטוריה של טיפול כימותרפי או הקרנות, רקע של מחלות המטולוגיות, חשיפה לקרינה והיסטוריה משפחתית של המחלה.
סוגי לוקמיה
ניתן לסווג את הלוקמיה על פי התקדמות המחלה ועל פי סוג התאים המעורבים. כאשר מדברים על התקדמות המחלה, מדובר על שני סוגים של לוקמיה:
- לוקמיה חריפה (Acute Leukemia) – מחלה אשר מתקדמת בקצב מהיר ביותר ודורשת טיפול אגרסיבי ומיידי. במחלה זו, הפגם הוא חוסר הבשלה של התאים, אשר מפריעים לפעילות התקינה של הדם וגורמים לתסמינים הקשים.
- לוקמיה כרונית (Chronic Leukemia) – מחלה אשר מתקדמת לאט יותר, ולעתים אף אינה מאובחנת מכיוון שלא גורמת לסימפטומים. במחלה זו מעורבים תאים בוגרים, אשר מצטברים וגורמים לנזק.
מלבד זאת, הסיווג של הלוקמיה כולל גם את סוג התאים המעורבים:
- לוקמיה לימפוציטית – מחלה אשר תוקפת את התאים הלימפוציטים, ומקורה ברקמה לימפטית.
- לוקמיה מילוגנית (Myelogenous) – לוקמיה התוקפת את התאים המילואידים, אשר מהווים את המקור לתאי הדם האדומים, תאי הדם הלבנים והטסיות.
לסיכום, ניתן לסווג את הלוקמיה ל-4 מחלות עיקריות:
- ALL – Acute Lymphocytic Leukemia – סוג אשר נפוץ מאוד אצל ילדים צעירים אך גם יכול להופיע במבוגרים.
- AML – Acute Myelogenous Leukemia – הסוג הנפוץ ביותר של הלוקמיה, אשר מופיע בילדים ומבוגרים ונחשב לאגרסיבי ביותר ולכן דורש טיפול מיידי.
- CLL – Chronic Lymphocytic Leukemia – הסוג הכרוני הנפוץ ביותר במבוגרים, אשר לרוב אינו גורם לתסמינים מהותיים ולא תמיד דורש טיפול.
- CML – Chronic Myelogenous Leukemia – תוקף בעיקר מבוגרים, וכיום ניתן לטפל בו בצורה טובה ביותר.
אבחנה של לוקמיה וטיפול
החשד הראשוני לאבחנת לוקמיה מופיע על פי תוצאות בדיקת הדם, אשר יכולים להראות ערכים קיצוניים של ספירת תאי הדם הלבנים והטסיות. במידה ומופיעים תסמינים אשר מחשידים, מבצעים גם בדיקת מח עצם אשר מסייעת להשיג אבחנה מדויקת לגבי המצב.
לאחר האבחנה הראשונית, מבצעים בדיקות פתולוגיות נוספות על מנת להבין בדיוק מהו סוג המחלה ומהם המאפיינים הפתולוגיים שלה, ועל פי התוצאות מחליטים על סוג הטיפול אשר כולל כימותרפיה, טיפול ביולוגי, הקרנות והשתלת מח עצם.
>
