שפשפת היא חדירה של חיידקים, אשר בדרך כלל נמצאים על גבי העור, אל השכבה התחתונה של העור, דבר אשר גורם לגירוד, עקצוץ, צריבה ואדמומיות עד כדי הפיכה לצבע חום ולעתים אף למבריק. התופעה מטרידה, בלתי נעימה ואינה חולפת מאליה.
שפשפת יכולה להופיע בחלקן העליונות של הירכיים והמפשעה, בבתי השחי, בקפלי הצוואר, בקפלי החזה ועוד.
הגורם לשפשפת הוא שילוב של לחות וחום, חיכוך מתמיד בין איברים ובגדים, חומציות יתר של העור, יובש יתר של העור, הזעת יתר, והגיינה ירודה.
שפשפות תמיד נתפסו כמנת חלקם של חיילים, אשר נאלצים להסתובב דעות במדים מבד אטום בתנאי הגיינה ולחות בלתי נתפסים, אבל האמת היא ששפשפת היא לא רק מנת חלקם. למעשה, שפשפת יכולה להופיע כעקרון אצל כולנו.
שפשפות נפוצות באוכלוסיות הבאות:
- חיילים: אשר נמצאים בשטח שעות ארוכות בבד בלתי נושם בעליל שהוא או צמוד מדי או רופף מדי, בתנאי לחות וחום לא נעימים ותנאי הגיינה עוד יותר לא נעימים.
- נשים בהיריון: אשר מפתחות שפשפות בירכיים עכב השמנת יתר, ו/או שפשפת באזור החיבור של החזה לבטן עכב גדילתה של הבטן בהריון וחיכוכה עם החזה.
- קשישים: בעיקר אלו אשר אינם שולטים בסוגריהם ומחותלים בחיתול. שילוב של לחות מתמדת של הזעה ושתן עם חיידקים מקומיים וישיבה או שכיבה ממושכת עלול להביא למצב של שפשפות ופצעי לחץ.
- אנשים הסובלים מהזעת יתר: אשר אבריהם מתחככים זה בזה והזעת מוגברת, דבר אשר מעלה את רמת הלחות והחיידקים על גבי עורם.
- נשים בעלות חזה גדול: אשר צובר לחות בקפלים מתחתיו.
- ספורטאים: אשר עסוקים בפעילות גופנית ממושכת בתנאי לחות וחום רבים,כגון רוכבי אופניים, אשר בעיקר לובשים בגדי לייקרה שאינם "נושמים".
- כל אחד הלובש בגדים צמודים מדי או רחבים מדי אשר עלולים לגרום לחיכוך יתר.
טיפול בשפשפות
הטיפול בשפשפות מאוד תלוי בחומרת מצבם, כלומר, אם מדובר בשפשפת קלה- הטיפול יהיה מקומי במשחות ולים למיניהם, על בסיס אנטי בקטריאלי, מונעי הזעה, מגבונים או כך טיפול מקומי אחר.
במידה והמצב חמור יותר, ישולב בטיפול המקומי גם טיפול בכדורים, ואם מדובר בפטריית קנדיה, הגורמת לשפשפות, אזי יעשה הטיפול והבירור מקיף יותר.
מעבר לטיפול הקונבנציונאלי ישנם טיפולים משלימים לנושא השפשפות והם נחלקים לטיפו בשמנים ארומטיים כגון: שמן עץ התה, חוחובה, אובליפחה ועוד. אשר יכולים להימרח מקומית לאחר אמבט טיפולי או במשרה באמבטיה פשרת לכמה דקות ארוכות.
הטיפול המשלים השני הינו טיפול בצמחי מרפא, הכולל טיפות או מישרים על בסיס אבץ (הנמצא בדגנים כגון כוסמת ושיבולת שועל), טיפול של סבונים על בסיס חומצי מאוזן של 5.5 PH, נטילת תוספי מזון המבוססים על חומצות שומן מסוג אומגה 9, 6 וכמובן 3, שתייה מרובה וייבוש המקומות המועדים לשפשפות.
הטיפולים המשלימים הללו יכולים להוות גם טיפול מונע, עבור כל אחד אשר נמצא בקבוצות שהוזכרו לעיל ובעבור מי שבדרך כלל סובל משפשפות, גם אם אינו נמנה עליהן.
הטיפול המניעתי חייב להיות משולב גם בתזונה נכונה, השוללת כמעט לחלוטין מזונות אשר גורמים להזעת יתר כגון: מטוגנים, חריפים ושומניים יתר על המידה ומבוסס על חומצות שומן בריאות, אבץ, פירות וירקות ודגנים מלאים. אם זה לא יימנע במיידית את השפשפת, זה בהחלט יעזור לירידה במשקל, אשר תפחית את הסיכוי ללקות בה מלכתחילה.
בנוסף, חובה להצטייד בבגדים תחתונים ועליונים, העשויים מבדים נושמים כגון 100% כותנה, אשר לא יהיו לוחצים מדי ולא רפויים מדי ולהזיק תכשירים מקומיים, המונעים חיכוך והזעה, העלולים לגרום לשפשפת.
>
