טרשת נפוצה היא מחלה כרונית של מערכת העצבים המרכזית, הכוללת את המוח וחוט השדרה. זו מחלה קשה, התוקפת בעיקר נשים (פי 2-3 מגברים), במיוחד בגילאים 20-50, אך לא פעם היא מופיעה בגילאים צעירים או מאוחרים יותר.
גורמים למחלה
טרשת נפוצה נגרמת כתוצאה מתקיפה של מערכת העצבים על ידי תאי הדם הלבנים, השייכים למערכת החיסון. החלק המותקף במערכת העצבים הוא שכבת המיאלין- שכבה שומנית, המכונה גם החומר הלבן, אשר עוטפת את תאי העצב, מספקת להם הגנה ולוקחת חלק חשוב בהעברה החשמלית בין תאי העצב. מידע נוסף על טרשת נפוצה לחצו כאן
בד בבד ישנה תקיפה גם של תאי העצב עצמם – המכונים החומר האפור. כתוצאה מכך ישנה פגיעה בהובלה העצבית מהמוח וחוט השדרה אל איברי הגוף ולהפך.
הגורמים למחלה הם ככל הנראה גנטיים וסביבתיים גם יחד. הוכחה לקיומו של גורם גנטי היא שלבני משפחות של חולים יש סיכון גבוה יותר לחלות במחלה.
מבחינת הגורמים הסביבתיים ניתן למנות זיהומים ויראליים כגורם מרכזי לטרשת, משום שזיהומים כאלה מאיצים התפתחות של מחלות אוטואימוניות – מחלות של מערכת החיסון בהן תאי המערכת תוקפים את הגוף.
המחלה נפוצה בארצות צפוניות, ייתכן משום שבארצות אלה ישנה שכיחות גבוהה יותר של זיהומים ויראליים.
סימפטומים
המחלה מתבטאת במגוון רחב של סימפטומים נוירולוגיים, משום שהיא יכולה לתקוף את כל חלקי מערכת העצבים המרכזית. לרוב הסימפטומים הראשונים הן הפרעות תחושתיות, כגון: תחושת נמלול או תחושת רדימות באחד האיברים, עקצוצים או "זרם" באחד האיברים, חולשת שרירים, גרירת רגל, חוסר יציבות בהליכה וכו'. גם עצב הראיה הוא מהראשונים להפגע ורבים סובלים מתופעות כמו טשטוש ראיה, הצרת שדה הראיה, ראיה כפולה ועוד.
סימפטומים נוספים של המחלה הם הפרעות דיבור, שנגרמות כתוצאה מפגיעה בגזע המוח: שינויים בגוון הקול, שינויים בשטף הדיבור ובבהירות. בנוסף, ישנו ניוון שרירים שמביא להפרעות יציבה ונטיה ליפול, ובהמשך גם קושי בשליטה על הסוגרים.
מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם. אצל 85% מהחולים בטרשת נפוצה הסימפטומים מופיעים בצורת התקפים שבאים והולכים, כאשר בהפוגות נותרים לעתים תסמינים קלים. עם הזמן בדרך כלל הסימפטומים מחמירים ותקופות ההפוגה מתקצרות. אצל 15% מהחולים המחלה מתקדמת באופן קבוע מההופעה של הסימפטומים הראשוניים.
גם מבחינת חומרת המחלה יש שוני גדול בין החולים – חלק מהחולים סובלים מהתקפים נדירים ומצליחים לנהל אורח חיים רגיל, בעוד חלק מהחולים סובלים מהרעה משמעותית בסימפטומים, לוקים בנכות קבועה ובעיות נוירולוגיות משמעותיות אחרות.
אבחון וטיפול בטרשת נפוצה
מומלץ לגשת לאבחון אצל נוירולוג ברגע שעולה חשד לקיום המחלה, כיוון שטיפול מוקדם יכול למנוע הידרדרות המצב. הנוירולוג בודק קודם כל תפקודים שונים של מערכת העצבים ואם נשללות מחלות אחרות הוא שולח את הנבדק לסריקת MRI.
סריקה כזו יכולה להצביע על פגמים בחומר הלבן – פגמים שמצביעים על תהליכים דלקתיים. לעתים נעשה גם דיקור מותני – בדיקה בה שואבים באמצעות מחט מעט מן הנוזל שעוטף את חוט השדרה, במטרה לבדוק האם הוא מכיל סממנים לדלקת.
הטיפול בהתקפים הוא טיפול נקודתי של מערכת החיסון, הנעשה באמצעות עירוי סטרואידים אל הוריד. טיפול כזה מסייע לדיכוי התהליך הדלקתי האוטואימוני ומקל על הסימפטומים.
לרוב החולים ניתן גם טיפול מניעתי, שהוא טיפול תרופתי הניתן מדי כמה ימים. הטיפול המניעתי מאריך את משך ההפוגה בין ההתקפים ומפחית את חומרת ההתקפים ובאופן כללי הוא יכול להאט את התקדמות המחלה.
בד"כ התרופות מוזרקות בצורה תת- עורית או בעירוי התרופה אל הוריד. על ידי פיזיותרפיה ניתן להקל על תופעות ניוון השרירים, וגם הטיפול במים מסייע – הידרותרפיה.>
