כלמידיה זוהי מחלת מין שכיחה מאוד ברחבי העולם ורוב האנשים אשר נדבקו בה כלל אינם מודעים לעובדה, מכיוון שהם לא מפתחים שום תסמינים המצביעים על קיום המחלה בגוף.
כלמידיה נגרמת כתוצאה מהידבקות בחיידק בשם "כלמידיה טרכומטיס" (Chlamydia trachomatis) בשעת קיום יחסי מין לא מוגנים והיא גורמת לפגיעה בלחמית העין ובאיברי המין (נקביים וזכריים), ובנוסף היא עלולה לעבור מאם לעובר במהלך ההיריון.
כלמידיה עוברת לרוב בעת קיום יחסי מין ומאם לעוברה, אך אלו לא הדרכים היחידות להידבקות. מחקרים שנערכו בנושא העלו ממצאים מעניינים שאומרים כי כלמידיה עלולה לעבור גם תוך כדי שימוש בשירותים מזוהמים, שימוש במגבות מלוכלכות של מישהו אחר, מגע לא נקי וכדומה. חיידק הכלמידיה יכול לדגור בגוף עד 21 יום לאחר ההידבקות, ואחר כך האדם עשוי להתחיל להרגיש בתסמיניה השונים של המחלה.
תסמינים וסיבוכים אפשריים
כאמור, ברוב המקרים האדם אשר נדבק במחלה כלל לא ירגיש את התסמינים שיובילו אותו לקבלת טיפול רפואי, אולם ישנם מקרים שהם יורגשו בהחלט. להלן התסמינים השכיחים ביותר בקרב נשים וגברים:
- תחושות של כאבים בבטן.
- תחושות של כאבים בעת מתן שתן.
- הפרשות מוגלתיות עם ריח חזק וחריף היוצאות מאיברי המין.
- תחושות של כאב ושל אי נוחות בעת קיום יחסי מין.
- תחושת צריבה וכאב בעת מתן שתן.
- אצל נשים ייתכן דימום מהוואגינה שלא בתקופת המחזור החודשי.
- הטלת שתן בדחיפות ובתכיפות גדולות.
- אצל נשים ייתכנו נפיחות וכאבים בוואגינה.
- אצל גברים ייתכנו נפיחות וכאבים באשכים.
- אצל גברים עלולה להיות הפרשה לבנה וסמיכה מהשופכה.
- גברים עלולים לחוש רגישות, גירוד ואודם באזור השופכה.
בנוסף לתסמינים הנוגעים לתחום המיניות ולמערכת השתן, כלמידיה עלולה לגרום לנשים ולגברים כאחד לחום גוף גבוה ולפגיעה בלחמית העין (קרום רירי שקוף אשר עוטף את לובן העין ומרפד את תוך העפעף) שעלולה להתפתח בסופו של דבר לעיוורון מוחלט.
כלמידיה לא חולפת מעצמה מבלי לקבל טיפול רפואי הולם, ולכן אדם שלא מקבל טיפול עלול לפתח סיבוכים בריאותיים שונים כמו לדוגמה דלקות בשופכה (גברים), דלקות פנים האגן (נשים), דלקות בדרכי השתן, הפרעות בפוריות (שני המינים), דלקת צוואר הרחם (נשים), הריון מחוץ לרחם ואף להגיע למצב עקרות.
כלמידיה – דרכי טיפול
לצורך אבחון המחלה, על האדם לעבור מספר בדיקות אשר כוללות בדיקות דם מסוימות לצורך איתור החיידק, לקיחת דגימות מההפרשות, משטח נרתיק, בדיקות שתן ובדיקה מיוחדת בשם PCR לאבחנת כלמידיה. הטיפול במחלה חייב להתחיל מהרגע שבו אובחנה המחלה.
הטיפול פשוט וקל באופן יחסי והוא יכול למנוע סיבוכים רפואיים מיותרים וקשים, שבמידה והם מתפתחים כבר קשה לרפא אותם. טיפול במחלה נעשה על ידי נטילת תרופות אנטיביוטיות ממשפחת "אירתרומיצין" או "טטרציקלינים" למשך עשרה ימים שלמים. את הטיפול האנטיביוטי צריך להמשיך עד היום האחרון. כלמידיה לא תחלוף בלי טיפול אנטיביוטי. ככל שחולף הזמן מבלי לקבל טיפול, הולכים וגדלים הסיכויים לכך שאיברי הרבייה ייפגעו.
גם לבני הזוג שבאו במגע מיני עם האנשים שחלו, חשוב מאוד לגשת לקבלת טיפול רפואי. חשוב גם לזכור כי כל מי שבא במגע מיני עם מספר גדול של אנשים, צריך לעשות בדיקות דם אחת לתקופה של כמה חודשים, על מנת לשלול את הימצאותן של מחלות מין דוגמת הכלמידיה. חשוב לזכור כי קיימת נטייה של הידבקות חוזרת בכלמידיה בגלל המשכיות המנהג של קיום יחסי מין בלתי מוגנים. אי לכך חשוב שכל אדם שבא במגע מיני עם שותפים רבים ישתמש באמצעי מניעה.
>
