ציסטה היא דמויית שק סגור עטוף בקרום שעלול להימצא בכל איבר או בכל רקמה בגוף. הציסטה מלאה בחומר מוצק סמיך או נוזלי. קיימות ציסטות מסוגים שונים ובעלות אופי שונה, ישנן מולדות וישנן שמתפתחות במשך הזמן.
סוגי ציסטות
ציסטה בשחלות
ציסטות בשחלות מופיעות על, בתוך או ליד השחלות, בעיקר בגיל פוריות. מעטות הפעמים בהן הן סרטניות. הגורמים לסוג זה של ציסטה יכולים להיות נטילת תרופות מסוימות באופן קבוע, גיל האישה בין 20 ל-35 או מחלות שונות.
הסימפטומים של ציסטה בשחלה:
ציסטה בשק האשכים (אורוצלה)
נפיחות בתוך האשכים המכילה את השתן שיצא מהשופכה. עלולה להיגרם כתוצאה מפגיעה באיזור.
ציסטה דרמואידית
גידול שפיר הנמצא בתוך הגוף וזוהי תופעה שכיחה יחסית. לרוב היא תופיע בשחלות בקרב נשים צעירות. הציסטה הדרמואידית היא דו צדדית ומכילה סוגי תאים ורקמות שונים, כגון סיבי שריר, שומן ורקמות בולטות. היא יכולה לגדול לממדים גדולים, שעלולים לגרום לסיבוכים בגוף. את הגידול מוציאים באמצעות ניתוח.
ציסטה חלבית
קשריר גדול תת עורי. קשריר זהו מצבור נוקשה של תאים המופיעים בצורת נפיחות על העור או מתחת לעור. קשריר זה מכיל חלב ושרידים של עור, שביחד יוצרים מרקם צהוב, דמוי גבינה. על פי רוב זהו גידול שפיר, אשר אינו מהווה סכנה לאדם. הדרך להורידו היא באמצעות ניתוח.
ציסטה מדומה
חלל הנמצא בתוך איבר מסויים בגוף כאשר הוא מלא בנוזלים וללא דפנות שעוטפות אותו.
ציסטה תריסית תת לשונית
מופיעה על פי רוב בצוואר אצל עוברים ברחם ומתהווה במהלך התפתחותם. דבר זה קורה בעקבות נוכחות של צינור שבדרך כלל נעלם במהלך הזמן. במידה ויש זיהום בציסטה, מסירים אותה באמצעות ניתוח.
הגורמים לציסטות
הציסטות על פני העור נגרמות ברוב המקרים מסתימת הנקבובית ממנה צומחת השערה שעל הגוף. כתוצאה מהחסימה של הנקבובית אין ניקוז של זיעה או של בלוטת החלב, ואז נוצרת הציסטה. לכל איבר בגוף בו מתפתחת ציסטה יש גורמים המאפיינים את האיבר עצמו.
האיזורים בגוף בהן מופיעות ציסטות
התפתחות של ציסטות יכולה להתרחש בכל איבר בגוף: בכבד, בכליות, בשחלות, באשכים, במוח, בלבלב, בחזה (שדיים), בברכיים, בעצמות וכדומה. מרבית הציסטות אינן גורמות נזק לתפקוד האיבר בו הן נמצאות. קיימת חלוקה לשני סוגים עיקריים של הציסטות מבחינת המבנה וגודל ומבחינת מידת חומרתן.
ציסטות פשוטה
ציסטה זו בעלת מבנה מוגדר בעל דפנות, בדרך כלל בצורת עיגול. היא מלאה בנוזל צלול ואין בתוכה מחיצות. זהו תהליך שפיר ללא סכנה לגוף.
ציסטות מורכבת
ציסטה זו אינה תואמת את ההגדרה הקודמת. במקרה זה רצוי בדיקה מעמיקה יותר, בגלל החשש להתפתחות גידול סרטני.
אבחון
את מרבית הציסטות ניתן לאבחן באמצעות בדיקות אולטרסאונד שונות. ישנם מקומות בגוף, לדוגמה שחלות או ברכיים, שהאנשים חשים בכאבים מסויימים וניגשים להיבדק. ישנן גם בדיקות פולשניות לאבחון אופי הציסטה – האם היא ממאירה או שפירה. דרכי האבחון שונים ומותאמים לאיברי הגוף.
בבדיקה שיגרתית אצל גניקולוג ניתן לזהות ציסטות בשד או בשחלה באמצעות בדיקת ידנית או אולסרסאונד.
טיפול
כאשר הציסטה היא שפירה ולא נשקפת סכנה לגוף, מספיק טיפול באמצעות מעקב תמידי עם נתינת טיפול תרופתי. כאשר מדובר במקרה גידולי, הטיפול יהיה כירורגי – הוצאת הציסטה מהגוף באמצעות ניתוח יכולה להתקיים בכל בית חולים.
כל הסיכונים
ישנן ציסטות דומיננטיות שעלולות לגרום לכך שציסטות נוספות יתפתחו באיברים שונים בגוף. במקומות שונים בגוף עלולים להיווצר זיהומים, דימומים, קרעים באיברים שמסויימים והשפעה על איברים אחרים. בבדיקה שיגרתית אצל גניקולוג ניתן לזהות ציסטות בשד או בשחלה באמצעות בדיקת ידנית או אולטרסאונד.
ראו גם:
מהם הגורמים לדלקת בשד?
>
