מהי בילהרציה?

בילהרציה, או בשמו הלועזי שיסטוזומיאזיס (סכיסטוסומיאזיס), הוא מחלה טפילית שלא תרצו לפגוש. המקור לה הוא טפיל בשם שיסטוזומה, שלמרבה השמחה נכחד מישראל לפני כמה עשורים. עם זאת עדיין תוכלו למצוא את הטפיל במקומות שונים בעולם, מה שהופך את ההיכרות איתו לחלק מרכזי בהכנה לקראת טיולים ברחבי העולם. לכן חשוב להכיר בדיוק את מאפייני המחלה, להבין מה כדאי לעשות כדי להימנע ממנה ומהם הטיפולים המוצעים בעת הידבקות.

מהי בילהרציה? ומה גורם להתפתחותה?

האחראי העיקרי למחלת בילהרציה הוא כאמור טפיל, שחי בסביבת מים מתוקים ושנמצא בשלבים מסוימים במחזור החיים שלו בתוך חילזון מים. ההידבקות בטפיל נעשית במקרה בו שוהים במים בקרבת אותו חילזון נגוע, כאשר אפילו שהות קצרה עלולה להביא להידבקות (עם זאת, ככל שנמצאים יותר זמן במים כך הסיכונים להידבקות עולים). תרחיש הידבקות אחר הוא אדם הצורך מים שמקורם במאגר בו נמצא הטפיל. הוא מופרשת בדרך זו דרך מערכת העיכול והשתן ועובר בעיקר במערכות מים ירודות באיכותן, הנמצאות במדינות נחשלות בעולם, למשל באפריקה.

הפגיעה של הטפיל באדם הנבדק בו נעשית לאחר החדירה של הטפיל לעור. הוא עובר באמצעות הוורידים לאזור שלפוחית השתן או הכבד, ומתפתח כעבור כמה חודשים לכדי תולעת הממוקמת באותם אזורים. אותה תולעת מטילה בתוך הגוף ביצים, אשר התגובה של הגוף אליהן עלולים להביא לפגיעה בכבד או בשלפוחית השתן, עד למצב של התפתחות מחלה כרונית.

מהם תסמיני בילהרציה?

מחלת בילהרציה מתפתחת בכמה שלבים, כאשר בתחילת הדרך קשה לעיתים לזהות אותה: התוצאה היא שהמחלה מתפתחת אצל רבים בלי שהם מודעים בכלל שנדבקו בטפיל.  בשלב הראשון עלולים להופיע תסמינים דוגמת פריחה בעור (באזור דרכו חדר הטפיל), אלא שרוב האנשים לא ייחסו לכך חשיבות או לחלופין ישייכו זאת לבעיה אחרת.

בשלב השני, המתרחש תוך חודש עד שלושה חודשים ממועד החדירה של הטפיל לתוך העור, עלולים להופיע סימפטומים דוגמת חום גבוה, שלשולים, שיעולים, כאבי שרירים, כאבי בטן ועוד. חלק מהסובלים מהמחלה עלולים לגלות בשלב הזה ירידה בתיאבון, בעקבותיה ירזו. החדשות המעודדות הן ששלב זה של המחלה אמור לחלוף מעצמו, אם כי ניתן לנסות לטפל בתסמינים עצמם.
הבעיה העיקרית עם בילהרציה קשורה להשלכות האפשריות שלה בטווח הארוך. לאחר חודשים או אפילו שנים, האדם שנבדק בטפיל  עלול לפתח מחלה כרונית המשפיעה לרעה על איברים חיוניים, בעיקר מעי, כבד, שלפוחית השתן וריאות.

כיצד מתמודדים עם בילהרציה?

העצה החשובה ביותר בהתמודדות עם בילהרציה, יש שיגידו היחידה, היא מניעה. הסיבה לכך היא שאין חיסון שיכול להגן על האדם מפני בילהרציה. בניגוד למחלות שכיחות אחרות כמו מלריה, גם אין תרופות שניתן לקחת על מנת למנוע את המחלה או את התפתחות התסמינים השונים שלה.

זהירות הופכת בתנאים האלה למצרך הכרחי. כאשר מגיעים ליעד חדש, במיוחד אם מדובר במדינת עולם שלישי, חשוב לברר מראש האם יש סכנת זיהום במקווי המים. אם בכל זאת נחשפים למקור מים שכזה, חשוב להתנגב באופן מיידי. את מי השתייה חשוב להרתיח או לטהר.

אבחון למחלה כדאי לבצע מוקדם ככל האפשר: לאחר הופעת התסמינים בשלב השני של המחלה (כלומר, 3-1 חודשים מרגע החשיפה) וכן כאשר מטיילים אחרים בקבוצה עברו אבחון של המחלה. אם האבחון מצביע על המחלה, ניתן ליטול תרופה ייעודית, אותה מתאימים על פי הטפיל המזוהה במהלך האבחון או אזור הטיול.

לקריאה נוספת:
Parasites – Schistosomiasis – CDC
Schistosomiasis (Bilharzia) – World Health Organization

>