מחקר חדש: פרוביוטיקה עלולה להיות מסוכנת

לאחרונה דווח על הפתעה מרעישה, עם פרסום מחקר שטוען כי פרוביוטיקה עשויה להוות סכנה. עד כה, נדמה כי החוקים היו ברורים. פרוביוטיקה מועילה, טובה וחשובה. אז מי צודק, המחקרים הוותיקים או המחקר החדש?

שנים מספרים לנו על חיידקים טובים מול חיידקים רעים, האם יש בזה ממש?

למדע מוכרים שני סוגים של חיידקים – חיידקים מזיקים, המכונים פתוגניים וחיידקים טובים, כלומר כאלה שנחוצים לגוף. החיידקים הטובים, המועילים, מקיימים על הגוף סימביוזה. אנו מעניקים להם סביבה נוחה לקיומם והם מחזקים את הגוף ומונעים שגשוג של החיידקים המזיקים. ההגדרה המקובלת של פרוביוטיקה גורסת שמדובר בחיידקים שמשגשגים במערכת העיכול האנושית. שם, הם תורמים להפחתת הסיכוי להידבק בזיהומים שונים של מערכת העיכול ושמירה על רמת חומציות מיטבית. בנוסף, לחיידקים הללו מיוחסות עוד השפעות מועילות, כגון חיזוק המעיים, שיפור העיכול, אפילו תועלת לחולי ריאות. כלומר, אפשר להניח שמוצרי מזון פרוביוטיים (כלומר מכילים תרבית חיידקים פרוביוטית) מותרים לצריכה ללא חשש. גם בכמויות גדולות או בשימוש יום יומי. אך מחקר בשיתוף חוקרים מישראל שופך אור חדש.

פרוביוטיקה נמצאת בשפע של מאכלים, לא רק במעדני חלב

הציבור הרחב נחשף תחילה לעקרונות הפרוביוטיקה בעיקר בפרסומי חברות התרופות. מזה שנים משווקים מוצרי חלב ובפרט יוגורטים, כפרוביוטיים. גם כמוסות של פרוביוטיקה נמכרות היטב, בבתי טבע ובבתי מרקחת (ללא צורך במרשם רופא). אבל בשנים האחרונות החלו גם בכל בתי החולים להשתמש בחיידקים ידידותיים, על מנת לסייע לחולים להתגבר על מחלותיהם ובכדי לחזק את גופם. פרסום רפואי שיצא מטעם חוקרים מישראל וכן מארצות הברית מגלה כי לא הכל וורוד. מסתבר כי נמצאו ראיות לכך שבמקרים מסוימים, חולים שקיבלו פרוביוטיקה בזמן אשפוז סבלו מזיהומים בדם. חלק מהחולים אף התמודדו עם התדרדרות בריאותית משמעותית ומצבם הוגדר קריטי. אז האם יש סיבה לדאגה? נציג מיד את הדברים בפרופורציה המתאימה.

יעילות הפרוביוטיקה תלויה במיקום החיידקים

לפני שיתעורר הרושם כי יש להתרחק מפרוביוטיקה כמו מאש, נסביר את השורה התחתונה של המחקר. החוקרים גילו שבמצבים מסוימים, כאשר למאושפזים ניתנה פרוביוטיקה, אכן התגובה הייתה לא צפויה ואף קשה. מסתבר שהכל שאלה של מיקום. כל עוד החיידקים הידידותיים נמצאים במקום הנכון עבורם (ועבורנו) כלומר בתוך המעי ומערכת העיכול, זה טוב ומצוין לכולם. הצרה או הבעיה מתחילה במצבים שבהם החיידקים הפרוביוטיים מגיעים אל מחוצה למעי, אל הדם.

כאשר הפרוביוטיקה מגיעה אל הדם, היא לא מתפקדת כחיידק מועיל. שם, נוצר למעשה זיהום בדם בשל חדירה של מה שניתן לקרוא לו גוף זר. זיהום בדם עלול לסכן במיוחד חולים שמצבם רעוע מלכתחילה. כלומר כאלה הסובלים ממצוקה נשימתית או אירוע לבבי. על פי פרסומי המחקר, הממצאים נאספו לאורך מעל ל-5 שנים. מתוך כ-20 אלף איש, חולים שאושפזו במחלקת טיפול נמרץ כמה מאות קיבלו כחלק מהטיפול חיידקים מסוג LGG. חולים ספורים, פחות מעשרה סבלו מזיהום. לאחר שנמצא כי אלפי החולים האחרים שלא קיבלו חיידקי LGG לא סבלו מאותה התקופה מזיהומים דומים הועלתה הסברה החשובה. שאותם חיידקים הם שנדדו אל כלי הדם ושם יצרו את הזיהום. בעזרת בדיקות גנטיות (רצפי DNA) מצאו חוקרים בטכניון שאכן, הפרוביוטיקה היא שגרמה לזיהומי הדם בחדרי מיון בבוסטון.

מה עלינו לעשות עם כל המידע החדש הזה?

בשלב זה, לא פורסמו הנחיות חדשות לציבור, המורות להישמר מפרוביוטיקה. מחקרים רבים מצאו כי מתן פרוביוטיקה מסייע רבות לחולים, להתמודד עם חיידקים מזיקים, לרבות עמידים ביותר. ניתן לצפות לניסויים נוספים ומחקרי המשך. בשלב זה, שיווק מוצרי מזון פרוביוטיים ממשיך כסדרו.

>