מחלת הסוכרת הינה מחלה מורכבת אשר עלולה להחמיר לאורך השנים, כאשר אבחון מוקדם שלה עלול לסייע לצורך טיפול יעיל בתסמינים השונים הנלווים לה. עם זאת, פעמים רבות מחלה זאת איננה מאובחנת בזמן, מצב אשר עלול להוביל לסיבוכים רפואיים שונים הקשורים במחלה, הבאים לידי ביטוי באיברים שונים בגוף.
יש לזכור כי מחלה זו איננה מתפרצת יש מאין, אלא מתפתחת במשך השנים, כאשר קודם לה מצב הנקרא 'טרום סוכרת'. מצב זה מתאפיין ברמות סוכר גבוליות אשר עלולות להצביע על התפרצות עתידית של המחלה באם לא ינקט טיפול מיידי לצורך הפחתת רמת הסוכר בדם.
סוכרת 2, הנחשבת לסוכרת שכיחה יותר ביחס לסוכרת מסוג 1, מתרחשת כאשר רמת הסוכר בדם עולה, זאת לאחר שתאי הגוף השונים אינם מאפשרים להורמון האינסולין לווסת כהלכה את הסוכרים אשר מגיעים לגוף.
מצב זה, כאשר רמות הסוכר בגוף אינן מאוזנות, עלול לגרום לשלל סיבוכים, הבאים לידי ביטוי באזורים שונים בגוף, בין אם מדובר בעיניים ברגליים או בכליות. מצבים אילו ניתנים למניעה באם נערך מעקב רפואי הולם אחר התפתחות המחלה, זאת לצד שיתוף פעולה והקפדה על קיום אורח חיים בריא מצד המטופל.
פגיעה ברשתית העין
סיבוכי מחלת הסוכרת באים לידי ביטוי בנזק הנגרם לכלי הדם הקטנים והגדולים כאחד. פגיעה בכלי הדם הקטנים מתבטאת לרוב בנזק הנגרם לרשתית העין- רטינופתיה סכרתית , אשר מוביל בהדרגה לפגיעה משמעותית בראייה המתבטאת בהפרעות בשדה הראייה. אמנם בשנים האחרונות חלה ירידה במספר חולי הסוכרת הלוקים בעיוורון, אולם, חולי סוכרת רבים אשר לא נבדקים כראוי לאורך השנים, עלולים לפתח בעיות ראייה קשות.
על מנת למנוע מצב זה יש להקפיד על איזון רמות הסוכר וכן לערוך בדיקת ראייה אחת לתקופה, כאשר חולי סוכרת טריים יחסית צריכים לבצע בדיקה זו אחת לשנתיים ואילו חולי סוכרת ותיקים אשר אובחנו כלוקים במחלה לפני יותר מ-10 שנים נזקקים לבדיקה זו אחת לשנה. בדיקה זו משמעותית לצורך טיפול יעיל בבעיה, כאשר חוסר טיפול בה אף עלול לגרום לפגיעות נוספות באזור העין, כמו קטרקט.
פגיעה בכליות
טיפול לא מאוזן במחלת הסוכרת עלול אף להוביל לנזק בתפקוד הכליות. מדובר בנזק משמעותי, שכן ליקוי בתפקוד הכליות עלול לפגוע במערך סינון הפסולת עליו הן מופקדות, זאת כאשר הן לוקות בכשל מערכתי הגורם לסינון חומרים אשר אינם אמורים לעבור דרכן. מצב זה מתבטא לרוב בהימצאות חלבון בשתן, כאשר מנגנון ניקוז הנוזלים של הכליות נפגע. תופעה זו מלווה בסימפטומים שונים וביניהם- לחץ דם גבוה וחולשה מתמדת.
מצב זה בדרך כלל מטופל על ידי דיאליזה, לצורך ניקוז הנוזלים בכליות, אולם פעמים רבות כאשר מדובר בפגיעה משמעותית, טיפול זה אינו משפר את תפקודן בצורה מספקת. על מנת למנוע התדרדרות בתפקוד הכליות, חולי סוכרת נדרשים לבצע מדי שנה בדיקה יעודית לצורך גילוי חלבון בשתן.
באמצעות בדיקה זו ניתן לבדוק האם המטופל נתון בסיכון לפגיעה בתפקוד הכליות, ועל ידי כך להתאים לו טיפול תרופתי יעיל לצורך מניעת התפשטות המחלה, כאשר לרוב הטיפול התרופתי בתופעה זו כולל נטילת תרופות מסוג ace כמו- קפטופריל או ליזינופריל.
סיבוכי גפיים
חולי סוכרת רבים סובלים מפצעים בכפות הרגליים, זאת לאחר שחלה פגיעה בתפקוד כלי הדם באזור. פצעים אלו עלולים להחמיר ולהתפתח עד מצב בו אין ברירה אלא לבצע כריתה של הרגל. על מנת למנוע מצב זה, חולי סוכרת נדרשים לבצע בדיקה תקופתית לצורך איתור פצעים חשודים בכף הרגל, כאשר לרוב בדיקה זו נערכת אחת לשנה.
אולם, במקרים אחרים כאשר המטופל סובל בנוסף מפגיעה עצבית המתבטאת בחוסר תחושה באזור יש לבצע בדיקה זו אחת למספר חודשים.
בנוסף, יש לשמור על נקיון כף הרגל, ולהסתייע בנעליים נוחות ורחבות המצויידות במדרסים מותאמים אישית לחולי סוכרת.
נטייה למחלות לב ושבץ
כשם שסיבוכי הסוכרת עלולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה בכלי דם גדולים, כך חולי סוכרת רבים עלולים ללקות במחלות לב ובשבץ מוחי. לרוב פגיעה זו באה לידי ביטוי בקרב חולים הלוקים בהשמנת יתר אשר עישנו בעברם. על מנת למנוע מצב זה יש להקפיד על אורח חיים בריא ולהימנע מהרגלים מזיקים, לרבות עישון ואלכוהול , זאת לצד טיפול תרופתי רציף ויעיל.
פגיעה במערכת העצבים
מצב זה מכונה 'נוירופתיה היקפית', כאשר הוא מתבטא בליקוי עצבי המלווה בסימפטומים שונים וביניהם- נימול, חוסר תחושה בגפיים, ליקוי תנועתי בכף הרגל ועוד. מצב זה בא לידי ביטוי בעיקר בכפות הרגליים, כאשר פעמים רבות החולה אינו מודע לקיומם של פצעים בכף רגלו, מכיוון שאינו מסוגל לחוש בכאב.
לכן, חולי סוכרת נדרשים לבצע בדיקה גופנית נוירולוגית לצורך אבחון תופעה זו. במידה ואכן מדובר בנוירופתיה היקפית יש לטפל בבעיה באמצעות טיפול תרופתי, זאת לצורך איזון רמות הסוכר בגוף ומיגור הנזק העצבי.>
