מפרק הירך הוא חשוב בכל קנה מידה. המפרק בנוי מראש כדורי, מוקף ברצועות, בשרירים ובקופסית, ומצופה בסחוס מפרקי התורם
ליציבות התנועה, משמש כבולם זעזועים ומפחית את החיכוכים והכאבים שהאדם חווה במהלך תנועה. הבעיה מתחילה כאשר הסחוס נהרס – וזה עלול להיגרם עקב פגיעות נקודתיות, עומסים (זהו למעשה המפרק הנושא את רוב משקל הגוף), מחלות וגורמים נוספים. הדבר יוצר שחיקה של מפרק הירך כולו, מביא לכאבים ולפגיעה ביכולת התפקוד העצמאי של האדם.
בשלב הראשון ננסה בדרך כלל טיפולים פשוטים יותר באופן יחסי לטיפול במפרק הפגוע, לרבות תרופות, פיזיותרפיה או אפילו טיפולים מהקשת הרחבה של הרפואה המשלימה. פעמים רבות מתברר כי טיפולים אלו אינם מועילים או אפשריים כלל, כך שייתכן שלא יהיה מנוס אלא לבצע ניתוח החלפת ירך. אבל זו ממש לא גזירת גורל: במאמר הבא נציג את כל מה שחשוב לדעת על הניתוח, התועלת שלו והסיכונים שהוא עלול לטמון בחובו.
למה לצפות בניתוח החלפת ירך?
על המהות הבסיסית של ניתוח החלפת ירך אתם יכולים להסיק בוודאי משם הניתוח עצמו. מה שחשוב להדגיש הוא שעצם החלפת המפרק הפגום עשוי להביא לשיפור דרמטי באיכות החיים של המטופל, ובכלל זה הפחתת כאבים, הגדלת טווחי התנועה והשבת העצמאות לחייו של האדם. בדרך כלל מבחינים בשיפור כמה שבועות לאחר הניתוח, כשיש מקרים בהם חשוב לבצע טיפולים שונים (בעיקר פיזיותרפיה) על מנת לשמר את מצבו המשופר של הירך.
חשוב להדגיש שלמרות שאחוזי ההצלחה של ניתוח להחלפת ירך הם בהחלט גבוהים, אם מבצעים אותו על פי הספר באמצעות מנתח מיומן ותוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות הקיימות כיום, אחוזי ההצלחה נעים סביב כ-97% על פי ההערכות. עם זאת, הצפי הוא שגם לאחר הניתוח הפעילות הגופנית תהיה מוגבלת, לפחות בשלב הראשון. אדם שעובר ניתוח מוצלח להחלפת ירך אמור לבצע פעולות בסיסיות דוגמת הליכה או שחייה, אם כי ייתכן מאוד שיהיה לו קושי לבצע ריצות מאומצות או פעילות גופנית בעצימות גבוהה.
כיצד מבוצע ניתוח החלפת ירך?
כיאה לניתוח אורתופדי, גם במקרה של ניתוח להחלפת ירך יש צורך בפעולות הכנה מסוימות. זה מתחיל עם סבב בדיקות שמטרתו לראות עד כמה הניתוח מתאים לאותו אדם, כאשר מדובר כאן בבדיקות שגרתיות הכוללות צילומי חזה, בדיקות א.ק.ג ועוד.
את הניתוח מבצעים לאחר צום של כשש שעות, על פי הנחיות הרופא המנתח. בשעות שלפני הניתוח מקבל המנותח עירוי של תרופות אנטיביוטיות לווריד, וזאת על מנת להקטין את הסיכויים לסיבוך המרכזי והשכיח ביותר של הניתוח: זיהומים (למרות זאת, מדובר עדיין בסבירות נמוכה יחסית של כ-3-2% לרוב).
הניתוח יכול להתבצע בהרדמה מקומית או מלאה, כשאת ההחלטה מקבלים המטופל והמנתח על פי מכלול גורמים. למרות שאופי הניתוח הספציפי צפוי להשתנות בכל מקרה, העיקרון המרכזי הוא שהמנתח מסיר את הראש המעוגל בעצם הירך, משייף את השקע ב"מכתש" (עצם האגן) ומחבר במקומם משטחים העשויים מחומרים מלאכותיים – למשל פלסטיק או חלק מסוגי המתכת. את התהליך הזה אפשר לבצע בגישה קדמית או לחלופין בגישה אחורית וצדית, כאשר ההעדפה העיקרית כיום היא לביצוע הניתוח בגישה הקדמית כאשר הדבר מתאפשר.
התאוששות מהניתוח
לאחר הניתוח יש צורך בתקופת אשפוז בת כמה ימים. השיפור בפעילות הגופנית הוא כאמור הדרגתי. רק לאחר פרק זמן של כחודש עד כשלושה חודשים אפשר לחזור ברוב המקרים לפעילות גופנית מלאה, גם אם רצוי מאוד שלא מאומצת יותר מדי.
מקורות ולקריאה נוספת:
Total Hip Replacement – OrthoInfo
Hip Replacements Surgery – John Hopkins Medicine
אולי יעניין אותך גם:
פיזיותרפיה אחרי ניתוח להחלפת מפרק
>
