אחת ממחלות הנפש המייסרות ביותר עבור החולים בה והאנשים הקרובים להם היא מחלת הבולימיה המכונה גם בולימיה נרבוזה. מדובר במחלת נפש המשתייכת לקבוצת מחלות גדולה יותר בשם "הפרעות אכילה", והיא מביאה למצב בו אדם מאבד את דפוסי האכילה התקינים שלו.
מחלת הבולימיה היא מחלה המביאה את החולים בה לנהל יחסי אהבה-שנאה עם אוכל. הם נוהגים לעבור התקפי זלילה גדולים המכונים "בולמוסים" ולאחר מכן לפצות על אכילת יתר זו על ידי הקאה או שימוש במשלשלים. פעולה זו מכונה "היטהרות".
למי זה קורה?
כמו בהפרעות אכילה אחרות, גם הפרעה זו יכולה לפגוע גם בגברים וגם בנשים, אך אחוז הנשים החולות הוא גבוה בהרבה מאחוז הגברים- מתוך 11 חולי בולימיה 10 יהיו נשים ורק אחד הוא גבר, ולכן נתייחס במאמר זה בעיקר לנשים.
הנשים המועדות ביותר לחלות בבולימיה הן לרוב נערות בשנות ההתבגרות המאוחרות, הדימוי העצמי וההערכה העצמית שלהן נמוכים, ולעיתים מדובר בנשים עם עודף משקל. העובדה שניתן לאכול כמויות גדולות של מזון ולאחר מכן להקיא אותן מקנה לחולות תחושה של שליטה, והאכילה וההקאה הופכים למעין טקס.
אנשים שיש במשפחתם היסטוריה של הפרעות אכילה יכולים גם הם להיות מועדים יותר ללקות במחלה, כמו כן אנשים שהעיסוק שלהם דורש מהם לשמור על מידות גוף מסוימות כמו: רקדניות בלט, דוגמניות או מתעמלות סובלות באחוזים גבוהים מהמחלה. גם מצבי לחץ כמו גירושים, מעבר דירה, מעבר בית ספר ועוד יכולים להוות טריגר להתפרצות המחלה שמקנה לאנשים החולים בה תחושה של שליטה במצב בו הם לא שולטים בסיטואציות שסביבם.
סימנים לזיהוי חולי בולימיה
בשונה מאנורקסיה בה ניתן להבחין בירידה קיצונית במשקל של החולים, בבולימיה לא כך הדבר ולמעשה ישנן לא מעט חולות הסובלות מעודף משקל ומפתחות את הפרעת האכילה הנ"ל. ישנם סימנים היכולים להחשיד בקיומה של המחלה ובני משפחה וחברים צריכים להיות מודעים אליהם ולשים אליהם לב.
אחד הסימנים הבולטים הוא שינוי במצב הרוח שהופך לדיכאוני, כועס ומתבודד. סימן בולט אחר הוא שינוי בהרגלי האכילה- אכילה של כמויות גדולות מאוד של מזון בפרק זמן קצר ולאחר מכן היעלמות לשירותים או לאמבטיה. חולי בולימיה אינם אוהבים לאכול בחברה, והתקפי הזלילה שלהם מתרחשים לרוב בסתר.
חולי הבולימיה מגלים התעסקות אובססיבית במשקל גופם ומגלים חוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני שלהם. נשים הסובלות מהבעיה יכולות לסבול מבעיות ואי סדירות במחזור החודשי. סימנים אחרים שיכולים להחשיד הם יבלות על האצבעות שנגרמות כתוצאה מדחיפה שלהם לגרון על מנת לעורר רפלקס הקאה, השיניים הופכות רקובות בשל עלייה תכופה של תוכן קיבה חומצי לפה בזמן הקאה. ציפורני הידיים נעשות שבירות והשיער הופך דליל ומרבה לנשור.
הסכנות
מחלת הבולימיה גורמת לשינויים בכל מערכות הגוף ופרט לשינויים במראה החיצוני ולדיכאון, היא יכולה לגרום לתחלואה קשה שיכולה להוביל גם למוות. תהליכי הטיהור השונים – הקאות ושימוש במשלשלים יכולים להוביל להידלדלות עצם (אוסטיאופורוזיס) ונטייה לשברים, קרעים בוושט, אולקוס, אנמיה, שינוי במאזן האלקטרוליטים בגוף שיכול להוביל לבעיות בכליות, בעיות לבביות ובעיות עצביות.
התמודדות ודרכי טיפול
גילוי מוקדם ופנייה לעזרה יכול להוות את ההבדל בין חיים ומוות. הטיפול בחולי בולימיה מתבצע במסגרות שונות של בריאות הנפש והוא כולל טיפול נפשי המתמקד בשיחות עם פסיכולוגים בניסיון לאתר את המקור להפרעה ולרכוש כלים להתמודדות ושליטה בה.
ישנם גם טיפולים קבוצתיים ובמקביל לכך ניתן טיפול רפואי שמטרתו לתקן את הנזקים שנגרמו כתוצאה מהמחלה. לעיתים ישנו צורך לשלב תרופות פסיכיאטריות נוגדות דיכאון בכדי לעזור לחולים לצאת מהשלב הקשה של המחלה ולהתחיל בשיקום.
>
